לא סופי 2.0

לא צריך להיות גיא רולניק כדי לדעת שתמונה של נינט, או אפילו אזכור שלה בכותרת של ידיעה, תביא לשילוש מספר הכניסות לאתר. לא בטוח שהחוק הזה חל על מכירת עיתונים, מה שבטוח, הוא מקיים את עצמו בתכניות טלוויזיה.

מצד אחד, המפגש הקודם של יאיר לפיד עם ארקדי גאידמק נגמר בתבוסה צורבת של לפיד. אבל לצד כל מקל יש גם גזר: הרייטינג של אותה תכנית, שהיה חתיכת גזר, הגיע ל-26.4% - לכל הדעות מעל הממוצע העונתי של לפיד. אפשר להתווכח אם היה צידוק אקטואלי לארח את גאידמק בשנית בהיכל התהילה של לפיד, אבל לאחר שמיצב את עצמו כאחד שידו בכל ויד כל בו תמיד יש על מה לדבר איתו: פה הבעיות של בית"ר, שם ראשות עיריית ירושלים ואפילו חגיגות עצמאות הגרנדיוזיות - תסמכו על גאידמק שהוא כבר יספק את הכותרת. בקרוב שבועות, אולי הוא יציג בפארק את לוחות הברית (השאלה היא אם אלו היו האורגינלים המנופצים, או הסיבוב השני). ובכלל, מה זה משנה? העם רוצה ארקדי, זה מה שהעם יקבל.

אז האם גאידמק של שלהי העונה שונה גאידמק של תחילתה? יאיר לפיד חשב שכן. הוא אפילו אומר לו, כמו נערת תיכון נרגשת שמרגישה שהדייט מתפתח יפה: בפגישה הקודמת שלנו בכלל לא הסתכלת אלי, וגאידמק מחמיא בפטרוניות על השיפור של לפיד ביכולת לראיין ואומר לו ש"הפעם הוא השתפר בשאלות". ניכר היה שארקדי לא ממש סופר את לפיד - כן, הוא יהיה ראש עיריית ירושלים, כן הכל בסדר בבית"ר. החלק שלו במלחמה באנגולה? גאידמק גאה בשלטון החדש. ולא, לא ברור לו למה שלמה ארצי טוען שהציעו לו 450,000 דולר תמורת הופעה בחגיגות העצמאות. הוא אפילו לא יודע מי זה (תגובה מעט ילדותית לדחייה שמזכירה פעוטות העוצמים את עיניהם בכל פעם שהם מבקשים להיעלם ומלמדת בעיקר על עלבון).

כמו בפגישתם הקודמת, גם הפעם גאידמק לא ממש ספר את לפיד. הוא שוב השתמש בו כדי להעביר את המסרים לציבור כשהצחקוקים המבוישים של לפיד (אויש, ארקדי, תפסיק, איך שמת לב שהחלפתי גלוס?) משמשים לו הד. זה היה יותר מביך ממעניין. קשה לקבוע על סמך הרייטינג אם הציבור מאס בשטיק -של גאידמק ושל לפיד גם יחד - 23.7% רייטינג הם אמנם פחות מהנתון של המפגש הראשון אבל מהווים שיפור ברייטינג של התכנית לאורך העונה. כדאי אולי גם להזכיר שבערוץ המתחרה שודר פרק הבכורה בריאלטי הפופולארי "לרדת בגדול".

ברמה מסוימת הסיבוב השני במפגש הענקים לפיד-גאידמק היה הרסני ומסוכן יותר אפילו מקודמו, שכן הפעם לפיד באמת ניסה לשאול שאלות בנוגע למוסר, צדק, חוק ומשפט, אלא שהוא כשל ביכולת שלו לחלץ תשובות מהולוגרמת תשדיר הבחירות שהופיעה באולפן שלו.

כמה דקות אחרי שהסתיים הראיון ואחרי שנתן זהבי דאג לצנן קצת את ההתלהבות באולפן, התקשרו מההפקה של שלמה ארצי לומר שלמרות שגאידמק טוען שהוא לא מכיר את ארצי, ההצעה אכן הגיעה. זאת אולי ההוכחה החותכת שאין מה לכעוס על לפיד - זה לא שהוא לא רוצה, הוא פשוט לא יכול. אולי למערכת התכנית שלו פשוט אין את הכלים לבדוק אם באמת הגיעה לשלמה ארצי ההצעה מגאידמק. וזה לא שמישהו מטעמו לא יכול להרים טלפון לשלמה ארצי – עוד אחד שהיה אצלו בתכנית איזה פעם-פעמיים-27 פעם ולשאול אותו, או את ההפקה שלו ולהרים גם טלפון ליהודה פוליקר – עוד גבי-גבר שסירב לגאידמק - ולאמת את הגביר בשידור חי. "תחקיר" קוראים לזה אם איני טועה. אמורים לעשות אותו האנשים שמתוארים כ"תחקירנים" ברולר. אותם "תחקירנים" יכלו גם לבדוק מראש את ההיררכיה השלטונית באנגולה, מה היה תפקידו המוגדר של ארקדי בתיווך עסקאות הנשק ובקשת ההסגרה של צרפת.

ביום שישי השווה לפיד בטור שלו ב"7 ימים" את אחוזי ההצבעה של ישראל לאלו של צרפת. הנה ציטוט בסגנון חופשי: "בצרפת אחוז ההצבעה עומד על 85%, בישראל על 63% בישראל מצביעים על שלום, שטחים, (וכאן באה רשימת המכולת שתיארה את הבעיות של מדינת ישראל) ובצרפת מצביעים על מכוניות שרופות." קשה לחשוב על אמירה יותר קרתנית ומעוררת אנטגוניזם: זו הבעיה של צרפת? מכוניות שרופות? האם סרקוזי, המועמד הנבחר לא ניצח בבחירות משום שהבטיח לטפל בבעיות החברתיות הבוערות של צרפת – ההתנגשות עם החברה המוסלמית, האנטישמיות הגואה, החינוך ובעיות ההגירה? אבל כנראה ככה זה כשהכישורים העיתונאיים נזנחים הרחק מאחור ומפנים את מקומם לפשטנות מקוממת. כך בטורו, כך בתכנית הטלוויזיה שלו – דין גאידמק כדין רן דנקר. "הוא כוכב" הצהיר לפיד בסוף הראיון כשהוא מצחקק ומסמיק בו זמנית, כאילו מדובר בפרומו למחזמר חדש ולא על עתיד המדינה. העיקר שרותם וענת באות לעשות שמח.