אכלת פלפל? שתה מיץ

כשוועדת וינוגרד ברקע, התותחים יורים בשדרות והמוזות שותקות במשרדי הממשלה, קשה להזדעזע כמו שצריך מתחקיר "עובדה" על ניסויים בחיסון לאתנרקס על גופם החסון של חיילים קרביים. בסופו של דבר, השורה התחתונה היא אותה שורה – צה"ל משתין בקשת על חייליו. מה זה משנה אם הוא שולח אותם להיהרג בואדי סלוקי, או דוחף לגופם חומרים רעילים? כשהם חולים הם חולים הם חולים. וכשהם מתים – כנ"ל, רק עם יותר פאתוס.

מעשה בצבא שבכיריו שתולים עמוק בתרחישי אימה. כתוצאה מכך, למדינה ממש פיצית בלב המזרח התיכון יש – לפי פרסומים זרים – ארסנל של תחמושת גרעינית היאה למלחמה במעצמה כזו או אחרת. ובהתאם, מצאו לנכון לפתח חיסון ישראלי לאנתרקס, חיידק קטלני במיוחד שביום מן הימים, אולי, ישמש כנשק ביולוגי נגד אוכלוסיות אזרחיות. שלא תגידו שלא דואגים כאן לעורף.

אלא מאי, שחיסון כזה כבר הוכן לצבא ארצות הברית. הנסיוב כבר עבר את כל האישורים הרלוונטיים, ומאות אלפי חיילים חוסנו. וכמו בכל סיפור מהסוג הזה, אט-אט התגלו לא מעט פאשלות וליקויים. תופעות לוואי חזרו על עצמם בקרב רבים מהחיילים המחוסנים, ולשם שיקומם ומעקב אחר מצבם הוקמה ועדה מפקחת.

אך בישראל כמו בישראל. חיילי יחידות מובחרות למחצה – בחלונות הגבוהים הוחלט שחבל לסכן את בריאותם של משתתפי קורס טיס, סיירת מטכ"ל ויחידת שלדג, שכנראה חשובים יותר משאר החיילים. אי לכך חיילי יחידות 669, מגלן, פלס"ר שריון ועוד, נודבו לשמש כשפני ניסוי וחולקו לשתי קבוצות: האחת קיבלה את החיסון האמריקאי, שהוכח ככושל והשימוש בו הופסק, והשניה קיבלה את החיסון הישראלי, שכל מה שקשור אליו כרוך בשושואיזם. מניעי השושואיזם נראים ברורים, תחילה, אולם ככל שמתקדם הניסוי עושה רושם שמישהו בחר להתחבא מתחת למעטה הסודיות כדי לכסת"ח על עצמו.

"חבר'ה, זה לא עניינכם, זה לא תחת סמכותכם", נאמר למפקד אחת היחידות שתהה מה תופעות הלוואי שמפילים את חייליו בזה אחר זה, ומהן השלכות הניסוי. ככה זה בישראל, יש דרג ויש זרג. מי שבשטח מקבל את כל הזין, כמו שאומרים, ואנשי היחידות המובחרות מקבלים מסכי פלזמה למועדונית. אבל זה לא נגמר כאן. מסתבר שאיש מאנשי הניסוי, "עומר 2" שמו, לא טרח לעדכן את מפקדי אותם חיילים או את רופאיהם הישירים. וכך, לא מצוידים אפילו בידע מינימלי, ותוך שמירה על הסודיות המקודשת של הניסוי, נשלחו החיילים בזה אחר זה לטיפולים לא רלוונטיים, חסרי תועלת ולא יסודיים. כמובן שעם שחרורם מצה"ל לא נערך כל מעקב אחר מצבם. או, אם להשתמש בקלישאה זולה, אפשר לומר שהם "נזרקו לכלבים", ביחד עם מחלות משונות שאיש לא יודע מנין באו ולאן הן הולכות. שהרי הרכב החיסון הוא סוד מוחלט בהחלט, ומפקחת עליו חבורת סוד מוחלט בהחלט.

הכול טוב ויפה. כלומר מזעזע ומקומם. אלא שמה שלא ברור זו מידת ההפתעה מהנתונים. מערכת הביטחון מתנהלת עשרות שנים תחת תחושה אפוקליפטית שסוף מדינת ישראל קרב ובא. התחושה הזו כבר עלתה ללא מעט אנשים בחייהם. נכון, יכול להיות שבהתקפת האנתרקס הקרובה רובנו נצטייר כאופטימיסטים מנותקים, ולא יהיה לנו אלא לצהול על חזיונות האימה של יחיאל חורב, ראש המלמ"ב וככל הנראה הוגה הרעיון. ברם, עושה רושם שעד שהגויים יעמדו עלינו לכלותינו, משרד הביטחון וזרועותיו – צה"ל, חיל הרפואה, יחידות השדה ומפעל הטקסטיל המסתורי שליד דימונה – מסוכן בעיקר לעצמו. חייל שמתנדב, בין אם לניסוי רפואי ובין אם לקרבות שיעדם לא ברור בדרום לבנון, ברצועת עזה או בשטחים, צריך לדעת שהוא אינו אלא שפן ניסיונות של מדינת ישראל, ואחריות על עתידו – א?י?ן. לא מצד שר הביטחון ולא מצד קצין הרפואה, שניהם אמורים להבטיח את בריאותו של החייל. רוצה לומר, שמתחת למעטה ההירואיקה של הטייטל "לוחם" מסתתרת השאלה: "רוצה להשתתף בניסוי?". הגיע הזמן שאוכלוסיית המתגייסים תפנים את זה, סוף כל סוף, ותשיב את התשובה השפויה היחידה. "לא".