הקרב על ג'פרי טאמבור

שנות השידור: 1992-1998

יוצרים: דניס קליין וגארי שנדלינג

כוכבים בולטים: גארי שנדלינג (לארי סנדרס), ג'פרי טאמבור (האנק קינגסלי), ריפ תורן (ארתור), וולס לאנגהם (פיל), פני ג'ונסון (בוורלי בארנס), ג'נין גארופלו (פאולה).

בשורה אחת: טלוויזיה (בתוך טלוויזיה) היא עסק יותר מלוכלך משחשבנו.

שנות השידור: 2003-2006

יוצרים: מייקל הורוויץ

כוכבים בולטים: ג'ייסון בייטמן (מייקל בלות'),פרשיה דה רוסי (לינדסי בלות' פנקה), וויל ארנט (ג'ורג' גוב בלות'), מייקל סרה (ג'ורג' מייקל ג'וניור), ג'פרי טמבור (ג'ורג' בלות'), ג'סיקה וולטר (לוסיל), רון הווארד (נארטור).

בשורה אחת: כל המשפחות המאושרות אומללות. כל משפחה, בדרכה שלה (והדרך של משפחת בלות' היא הכי מצחיקה).

לצד "המשרד", "משפחה בהפרעה" היא הקומדיה המקורית ביותר של האלף החדש. סדרה ששברה כל מוסכמה - הן מבחינה תכנית והן מבחינה מבנית - רק כדי להיות מבוטלת אחרי שלוש עונות מופלאות.

ברמה הכי אגוצנטרית, העונה השניה של "משפחה בהפרעה" היא הקומדיה המצחיקה אי פעם. משפחת בלות' היא קבוצת אנשים בלתי מתפקדת שקשה לי להחליט את מי מהם אני אוהב יותר - ג'ורג', האבא הרמאי שמסית את בניו האחד כנגד השני, לוסיל, האמא האלכוהוליסטית שסונטת בקרובים לה ללא הרף, ג'וב, הבן הבכור, הקוסם הכושל והאידיוט שרק רוצה את אהבת אביו, באסטר, הבן הצעיר שמאוהב באמו, לינדזי, האחות הנימפונית שמעולם לא קיימה יחסי מין עם בעלה ההומוסקסואל טוביאס, או מייקל, שחושב שהוא יותר טוב מכולם, אבל למעשה דפוק בדיוק כמוהם. זה, מבלי להזכיר את הילדים האהובים, ג'ורג' מייקל ומייבי, בני דודים שחרמנים זה על זה. ועוד לפני שהזכרתי את ריקוד התרנגול והקריינות הגאונית של רון הווארד.

הבעיה הכי גדולה של "משפחה בהפרעה" היא שהיא הוגרלה מול "המופע של לארי סנדרס", סדרה שעשתה את כל האמור לעיל – כלומר שבירת כל מוסכמה טלוויזיונית קיימת - רק שהיא עשתה זאת עשור לפני. "לארי סאנדרס" לקחה את הוליווד, הורידה ממנה את שכבות האיפור – אז עוד לא היה בוטוקס - ופתחה לה על המסך את הקרביים.

ערוותו של עולם ההתחנחנויות המזויף של תכניות האירוח נחשפה, ואם נהיה עדינים - היא לא הריחה כל כך טוב. בשנה שבה מאבקי הירושה על תכנית הלילה של ג'וני קרסון תפסו תאוצה ולנו ולטרמן הקריבו את החברות שלהם על מזבח הקריירה, גארי שנדלינג הפך אותם לקריקטורה. לארי היה טיפוס עם אגו מטורף מצד אחד, ושביר מצד שני, שכל מה שמעניין אותו הוא האם התחת שלו נראה שמן (התשובה היא כן, תמיד), האנק הוא ככל הנראה הסיידקיק הכי מטומטם בהיסטוריה וארטי הוא המפיק האולטימטיבי שיעשה הכל בשביל הכוכב שלו, או כל מה שאתם חושבים שארי גולד המציא. ואם כל אלו לא מספיקים, הרי שבסופו של יום, "המופע של לארי סנדרס" היא הסדרה שהפכה את HBO למה שהיא.

סיטקומים גדולים באמת בנויים על הדמויות שמסביב. גם אם לא נדבר על השחקנים האורחים (כולם בתפקיד עצמם) של לארי, שרבים מהם נתנו את הופעת חייהם בסדרה (מישהו אמר דיוויד דוכובני?), הרי שדמויות המשנה בלארי סאנדרס היו לא פחות מגאוניות. ג'נין גרופולו, פני ג'ונסון, סקוט תומפסון, ג'פרי טאמבור... וריפ טורן. מלך מלכי המלכים, ריפ טורן בתפקיד ארתור, המפיק שכל מפיק הוליוודי בנזונה רוצה להיות. האיש שבאמת הייתם רוצים לצדכם כשהמצב קשה.

הרי הדמות שלו ב"גברים בשחור", בתפקיד ראש ארגון סופר חשאי שמגן על האנושות מחייזרים הוא גרסה מדוללת ומימית של ארתור, שלו היו נותנים בידו טכנולוגיה שמאפשרת למחוק זיכרון, סביר להניח שכל צופי הסדרה היו שוכחים את השמות של ג'יי לנו ודייויד לטרמן. ארתור, יותר מכל אחד אחר, הוא הסיבה שלארי סאנדרס מנצחת כאן.

משפחת בלות' נשארת לעוד ויכוח משפחתי בזמן שארטי כבר חושב רק על הפרס הגדול.