לארי סאנדרס - המשרד

באיבחת גורל התקין אלוהי הסיטקום את הליגה למקומות עבודה בהצמידו את "המשרד" ו"לארי סנדרס" למשחק מסקרן. "המשרד" דילגה בקלילות מעל גופתו נפוחת הכבד של טד דנסון ומעל דדי הענק של קריסטי אלי, אל תוך בור עמוק: קרב רבע גמר מול "לארי סנדרס". האחרונה נאלצה להילחם מול "משפחה בהפרעה", קומדיה חתרנית וחדשה, וזכתה בשל היותה ותיקה, משפיעה – ולזמנה חתרנית יותר.

על-אף שמדובר בשתי סדרות מצוינות, מופתיות אפילו, אין כאן באמת קרב. ל"המשרד", גאונית ככל שתהיה, אין זכות קיום ללא לארי סנדרס, שהחלה לשחק עם המציאות המובנית שמאחורי ולפני המצלמה הרבה קודם.

אבל לא רק זכות הראשונים היא שמקנה את הבכורה ללארי סנדרס. יש בין שתי הסדרות דמיון רב - שתיהן לא מצחיקות במובן הסטנדרטי (לארי סנדרס היתה מהסדרות הראשונות שויתרו על פס הקול המוקלט של הצחוקים), אל שתיהן מתלווה מועקה ומבוכה במהלך הצפייה, בשתיהן הגיבורים פתטיים ואגואיסטים להחריד, בשתיהן היוצר משחק בתפקיד הראשי והסוף של שניהם דומה. בסופו של דבר התחת של לארי מנצח בנקודות, מכיוון שהעלילה שלו רחבה יותר, סיפורית יותר ומלאת רבדים. מה גם שרוח המיזנטרופיה נעימה יותר כשהיא מנשבת מעל הוליווד ולא בתוך הדרג הפקידותי. באיזשהו מקום כשמשווים בין המשרד ללארי סנדרס מבינים מה ההבדל בין גחמה מבריקה ומבוצעת היטב, ליצירת מופת אמיתית.

יש דמיון רב בין שתי הסדרות האלו, בעיקר בכל הנוגע למבוכה שהן מעוררות בצופה. לשתיהן היתה גם השפעה עצומה - "לארי סנדרס" הוליד את "הפמליה" וכמובן את "המשרד", אבל "המשרד" הבריטית גררה כמות חסרת תקדים של גרסאות כיסוי בארצות הברית, בגרמניה ובצרפת. ועדיין, הדמויות של "המשרד" קצת מטומטמות מדי מכדי להיות אמיתיות, בעיקר זו של הבוס, בעוד אלו של "לארי סנדרס" אגו מניאקיות, קטנוניות, חסרות ביטחון ומעצבנות בדיוק במידה הנכונה. "לארי סנדרס" גם היתה הראשונה שהבהירה שטיפוסים עלובים כאלה יש בכל מקום, כולל בסצינת הטלוויזיה והקולנוע. לכן היא מנצחת.

מבחינתי, אין כאן תחרות. "המשרד" היא סדרה שאני מעריך. היא סדרה שכתובה נהדר ומשוחקת טוב מאד וריקי ג'רבייס הוא ההווה של הקומדיה הטלויזיונית. אבל לארי סאנדרס היא סדרה שאני אוהב. היא כתובה יותר טוב. היא לא רק מביכה כי אם גם מצחיקה. היא לא מוקומנטרי על אנשים דמיוניים, כי אם מוקומנטרי על אנשים שרובם אמיתיים לגמרי. וכאמור, בלעדיה סביר להניח שלא היה "המשרד".

אוהבים אותך ריקי, מצביעים ללארי