דווקא מריח כמו לאקרדה

הדבר הבולט ביותר אצל אנשים שהצליחו לעשות הרבה כסף, זה העובדה שכל אחד מהם עשה את הדרך למיליונים בצורה שונה מהקולגות. שם הסיפור הוא אינדיבידואליות. בעוד אחד יעשה את הכסף שלו במכירת אקסטות בשירותים של חטיבת ביניים, אחר יעשה את הכסף שלו ברכישת בתי מלון במזרח אירופה. אם הייתה נוסחה כזו, איך להיות עשיר, רובכם הייתם גולשים על השלג בשוויץ ועבדכם הנאמן היה מקליד מספרים עם 7-8 ספרות.

בעולם האמיתי, הכרישים מריחים דם ממרחק רב ועטים אל הטרף כדי לנגוס בו ולמלא את רעבונם. כמו אותם טורפים ימיים, גם חמשת אנשי העסקים המנוסים, בראשות ג'קי בן זקן, נוגסים בבשרם החי של היזמים המתלמדים, כלומר אותם חולמים שמודים לאל ההון על שנפל לידם חלון הזדמנויות שכזה, אבל נשארים רובם ככולם עם זגוגיות החלום על הרצפה.

השיטה היא פסיכולוגיה בשקל במסווה של ניסיון הסברה ולימוד. האקט מעורר האנטגוניזם חוטא לקונספט, שהיה יכול לקחת את התוכנית לרמות גבוהות של עניין. במקום ניסיון לשכנע חמישה מיליונרים, היה מן הראוי להעמיד את המתמודד חמש תחנות של אחד על אחד, כמו בעולם הכרישים האמיתי, ולנסות לשכנע, מבלי שהעסקנים יהיו מושפעים אחד מהשני כמו שקורה בתוכנית בפועל. את שלב ההסברה אפשר להשאיר אצל מנחה הצללים המיותר גיא זוהר המגייס לצדו עסקן נוסף - הפעם איתן אבריאל - המגיש בצורה אנכרוניסטית את משנתו, כולל טיפים הידועים גם לתלמיד שנה א' בכלכלה. במקביל, חמשת האנשים שכבר עשו את זה, שוכחים מאין באו ולאן הם הולכים ומדכאים בצורה עלובה את האדם האמביציוזי שעומד מולם, בעיקר באמצעות נימוקים פחדניים ועלובים.

אם הדרך אל הכסף הייתה נעשית בצורה אינטליגנטית, כמו בעולם הכרישים האמיתי, היזמים היו מכינים את עצמם מראש בצורה ראויה יותר מחצי הגמגום וחוסר הביטחון העצמי הבולט כשהם עומדים מול חמישה, והיה ניטש קרב עקוב מדם של אחד לאחד תוך כדי אלימות עסקית מאתגרת, ושוב, רק אחרי הכנה מדוקדקת מראש של המתמודד. אבל השטיקים של הכרישים מנתקים את מכונת החמצן מהסיבה לשמה התכנסנו כאן - ניסיון אמיתי להתחבב על הכרישים ולהוציא מהם שיתוף פעולה, אמונה וקצת כסף. כי בים הווירטואלי, מול המצלמה הקרה, האולפן המנוכר וחבורת הכרישים הנלוזים, אין ממש מקום לדגיגים מזן אחר.