רותם דנון צודק.
הוא צודק כשהוא אומר ש"שודדי הקאריביים 3 - סוף העולם" הוא כמו קודמו, "תיבה של איש מת", אבל יותר. הוא יותר גדול, יותר מושקע, יותר מצחיק. מעבר לכל, הוא יותר כיף.
ראשית, הבה נסכם את העלילה, בחמישים מילה: וויל, אליזבט וקפטן בארבוסה שהוחזר לחיים, יוצאים לעולם המתים להחזיר את קפטן ג'ק ספארו שיוצא מדעתו בעודו תקוע בארון של דיווי ג'ונס. ביחד ולחוד, כשכל אחד מונע ממניעיו שלו, הם יוצאים על סיפון "הפנינה השחורה" לכנס את אדוני הפירטים לקרב אחרון לשחרר את הים מאחיזת הברזל של חברת מזרח הודו.
רותם דנון צודק.
כלומר, הוא כמעט צודק. הוא אומר שסרטי הסדרה מרגישים כאילו דחפו לך ארבעה טעמי בפה. אני דווקא הרגשתי כאילו הגישו לי מגש של טירמיסו ואמרו: תאכל, חביבי. יש כמה שאתה רוצה. יש בסרטים האלה ובסרט הזה יותר מבקודמיו, שפע עצום. שפע של אקשן, שפע של הומור, שפע של כישרון. זה נכון, המגבלות הנורמליות שחלות בדרך כלל על הפקות קולנועיות לא חלו על הסרט הזה. "קללת הפנינה השחורה" הצליח כל כך שכאשר בא לצלם את שני המשכיו, גור ורבינסקי יכול היה לעשות כמעט כל העולה על רוחו. ו"תיבה של איש מת" הצליח כל כך שהוא יכול היה להוסיף בשנה שחלפה מאז כל מה שבא לו. והוא הוסיף. זהו סרט של במאי שנכנס לחנות ממתקים ואמרו לו "קח כל מה שבא לך". והוא לקח.
רותם דנון צודק.
הוא צודק כשהוא אומר שטד אליוט וטרי רוסו, התסריטאים, הם כותבים מוכשרים. השניים, שאחראיים לסרטים כמו "שרק" ו"אלדין", הפכו את "סוף העולם" לסרט המצחיק בסדרה ואחד הסרטים המצחיקים ביותר שראיתי בשנים האחרונות. מעבר להומור הפיזי שהיה גם בסרטים הקודמים, הסרט הנוכחי גם כתוב מצחיק.
רותם דנון צודק.
הוא צודק כשהוא לא מזכיר את ג'וני דפ וג'פרי ראש, שני שחקנים שנותנים מפגן ענק של כשרון בסרט הזה, כפי שדפ עושה בכל הסדרה וראש עשה גם ב"הפנינה השחורה". אחרי הכל, קצת קשה לתמוך בתזה שזהו סרט מחורבן ולהזכיר את שני אלה. אורלנדו בלום וקירה נייטלי הם לא הזוג של הסרט הזה, כי אם דפ וראש, שהיריבות שלהם מביאה את הסרט לרבים מהשיאים הקומיים שלו ושהכימיה שלהם על המסך נותנת מימד כמעט רומנטי למערכת היחסים בין שתי דמויות שלכאורה שונאות זה את זה.
רותם דנון צודק.
הוא צודק כשהוא אומר שמחלקות הכספים של חברות הסרטים הופכות את הוליווד לאויב. חבל שהוא מתעלם מכך שנראה שיוצרי הסרט מודעים לכך ונוקטים עמדה נגדית. זה אפילו לא מוסתר במיוחד. אחרי הכל, לאנשים שנלחמים כנגד העריצות הלא מוסרית של גוף מסחרי חסר גבולות שאין לו שום בעיה לתלות (או לתבוע, כפי שקורה בעולמנו) גם ילדים, קוראים בסרט הזה פירטים! פירטים, בדיוק כמו אותם האנשים שמורידים סרטים באופן (אין מנוס מהמילה) פירטי, ושטורחים ללכת לבתי הקולנוע רק לסרטים שבאמת שווים את זה. כמו, לדוגמה, סרטי סדרת שודדי הקאריביים.
רותם דנון צודק.
הוא צודק כשהוא אומר שהסרט הזה מהתל בתחושת הזמן. כמעט שלוש שעות אורכו, ואני חשתי בסופו כאילו עברה שעה וחצי. האקשן כל כך סוחף, העלילה כל כך כיפית, הבדיחות כל כך מוצלחות, שבאמת לא חשתי שהזמן עובר כל כך מהר. קשה שלא להשוות את החוויה הזאת לצפייה בספיידרמן 3 לאחרונה, סרט קצר יותר שנראה לי כאילו נמשך 15 שנים.
רותם דנון צודק. אתם יכולים ללכת נטולי דאגות ל"סוף העולם". בשנים האחרונות נאלצו צופי קולנוע לראות איך סדרות אהובות שהתחילו נפלא מדרדרות לתהום. מטריקס 2 ו-3, אקס-מן 3, ספיידרמן 3, מלחמת הכוכבים פרקים 1-3. כל אלה לקחו מורשת נהדרת ובזבזו אותה. זרקו אותה והזנו אותה.
אך לא כך הדבר בשודדי הקאריביים. זאת סדרה שיוצריה בחרו לתת לצופים את מבוקשם. הרבה אקשן, הרבה הומור, הרבה קפטן ג'ק ספארו. זאת סדרה שיוצריה יודעים שכיום צופים זקוקים לתמריץ אמיתי כדי לצפות בסרט בבית הקולנוע, והם נתנו להם סרט שרק בית קולנוע עם מסך גדול יכול לעשות אתו צדק.