"מטילי קוביה פסולים לעדות" כתוב במשנה (סנהדרין ג' ג'), וכנראה שהם גם פסולים לעמוד בראש משפחת פשע בניו-ג'רזי. דיוויד צ'ייס אולי אינו מכיר את המשנייה, אבל הוא יודע היטב שמהמרים כפייתיים, שזיעה קרה שוטפת את מצחם אחרי תבוסה, אינם ראויים לשמש בוסים במאפיה.
זה סופי: טוני אינו ראוי. אולי מכאן ההזדהות איתו. הוא חלש ונשלט על ידי דפוסים כפייתיים. אניח לטיפול הפסיכו-דינמי, להתקפי החרדה, לגסותו ולמציצות של כרם. אלה רק מאפיינים שנוגדים את הדימוי של ראש מאפיה. דרמה טובה מנפצת דימויים, מניחה להם ומתפנה לעסוק במהות, בדמות. זה מה שעשה אתמול צ'ייס לטוני. אף שאינו הרמב"ם, הוא פירק את טוני ומנה אחת לאחת את הסיבות, מדוע כמהמר הוא אינו ראוי לעמוד בראש משפחת פשע.
אני רודףף משמע אני נרדף
אז ככה. מטיל קובייה, מהמר, מכור, מכופף את ההיגיון תחת צרכיו הדוחקים. טוני אומר לכרם על המשחק בין הג'טס לצ'רג'ס, ש"זה הימור בטוח", והיא עונה לו שהוא מדבר כאילו זה "מדע". דיאלוג נדוש שמנהלים מהמרים. אכן, הפעם טוני צדק, מה שמביא למריבה גדולה עם כרם. אבל זאת ג'סטה של צ'ייס. כי היא רק מחזקת אצל טוני את האמונה, שהגישה שלו נסמכת על ניתוח קר של נתונים. צלילי חליל שמושכים אותו אל פי תהום.
מהמר גם נתקף זעם בלתי נשלט כשהוא לבד במשרד ומפרק את תסכולו על טבע דומם. הוא בעיקר כועס על עצמו, אבל מגדף, פוגע, מרים יד על כרם, מתנצל וחוזר לסורו. כי הוא נרדף על ידי הרגל כפייתי. שם הפרק "לרדוף את זה", הוא אירוני, כי מהמרים רדופים יותר משרודפים.
מהמר אינו מכיר במורכבות של המציאות, נתפס לאופוריה ולפתרונות קלים. הוא חושב ששיחה עם ויטו ג'וניור תציל את המצב ותעשה ממנו גבר, ואומר לכרם, שהעובדה שניצל מירייה מוכיחה ש"מצבו טוב מאוד". הוא מובל על ידי רמזים איזוטריים. במשחק הרולטה בובי זורק לו ש"23, זה יום ההולדת של סופיה", וכמה סצינות אחר כך הוא ממהר להמר על "זהב מדו". הוא מפסיד הון בשתי הפעמים.
מהמר חושב שהימור מוצלח יפתור לו בעיות. טוני אומר שאם יזכה בהימור, אז מארי, אלמנתו של ויטו שמבקשת את עזרתו, תזכה "בנסיעה חינם ויותר". בצר לו, מצוקתו הכספית של המהמר הופכת אותו למניפולטור. לטוני אין כסף לממן את תוכניותיה של מארי, אז הוא משכנע אותה שהפתרון הכי טוב לויטו הקטן, הוא מחנה סגור באיידהו או ביוטה. פתרון זול יותר. הוא אפילו מספר כי דמע מול תוכנית בטלוויזיה, שהציגה את הצלחת הטיפול במחנות אלה.
מהמר מנסה לגרור כל מי שסביבו להימורים, ימכור את אמא שלו וישכנע את כרם להמר. הוא טובע בחובות והוא גם חרא זיין - מאפיין ידוע של מהמרים כבדים, שמפרקים את מאגר התאוות והמתחים בהימורים. ב"לרדוף את זה" לא הייתה אף התעסקות במין, והחבורה ננעלה על משחק פוטבול בין טמפה ביי לבפאלו, כשחשפניות גלשו על מוטות הברזל בבינג. נכון, הן אף פעם לא ממש מעניינות, אבל הפעם החבורה היתה בגבה אליהן ושום פיקסל אינו סתמי אצל צ'ייס.
זנבות חסרי משמעות
נראה שצ'ייס מתעניין, אם אחרי הפרק של אתמול מהחלשים שנראו - יש עוד מישהו שחושב, שאחד כמו טוני ראוי לכהן כבוס? החבורה שולחת לעברו מבטים מפקפקים, הוא עצבני וחסר מנוחה, מתקשה לפדות את החוב להרשי, וכרם משקשקת מהפחד לגמור כמו ג'יני סאק. התשובה די ברורה והשאלה היא מה יעשה צ'ייס עם טוני. הטיפול אצל דר' מלפי הרי נכשל. ההתמכרות להימורים רק מגדירה ומחריפה את הדיכאון שלו, הוא מתגונן כשהיא מתעניינת אם השיחה השבועית "זו חופשה", ואם אחרי שנים של שיחות הוא חושב ששיחת הטפה עם ויטו הקטן תשנה אותו, אז הוא באמת לא קלט דבר.
בדרך כלל, ניתן לקבל רמזים למה שמתרחש בנפשו של טוני ולמה שעומד לקרות, דרך עלילות המשנה ושחקני המשנה. אלא שפיל ליאוטרדו נראה כמו סיפור הסוואה והטעיה, ועלילות המשנה אתמול, של הרשי והפרידה הכואבת של איי.ג'יי, נותרו כזנבות חסרי משמעות לציר המרכזי. די מוזר, צ'ייס לא עובד ככה, אצלו הכל מחובר.
אולי, כשטוני אומר למלפי, שאיי.ג'יי ירש ממנו את הגנים המחורבנים והאפלוליים שלו, מרמז שמשהו יבוא משם, או מיורשיו הלא ביולוגיים. הרי אחת המטרות בטיפול, היא למצוא דרכים להתמודד עם מצוקות נפשיות, כדי לשחרר את ילדיך מלהיתקע מולן. לא, מעורפל מדי.
מה שכן, טוני צריך לזוז ממעמדו. הוא אינו ראוי. אז אולי עלילות המשנה, שאינן מספרות דבר ומופקרות בשטח, באות לרמוז שאפילו צ'ייס, האלוהים שברא את "הסופרנוס", מאבד שליטה? אי-מ-ל'ה.