תמונה וטקסט, טקסט ותמונה

חמש שנים (1)
שם, בכניסת הבית, על גרם המדרגות, הוא הופיע ומיד פסק על חמש שנים לחורבן.
הוא עמד עם רגל אחת על גרם המדרגות, כמו מדריך טיולים של שכונה בה קרה משהו, או לפחות יקרה; מעכשיו יגיעו מעריצים ויגידו שפה זה היה ("הנה, פה זה היה").
הסתכלתי עליו, כמו שאני יודע להסתכל על דמות מציירת שעל פי צילום ("יש לך את התכונה היפה הזאת שאתה יודע להסתכל על דמות מצוירת על פי צילום"), הוא היה מוכן לצילום מהסוג הכובש, עמידה גנרלית.
"חורבן בעוד חמש שנים?"
"כן".
"עכשיו 2007 ואמרת את זה ב-1972"
"כן, אבל תקליט חדש לא מתבצע מרגע שיצא, אלא מרגע ששמעת אותו, ויש איזה ילד, עכשיו, ששומע אותו לראשונה"
"מכאן, חמש שנים באופן בלתי מסוים לתמיד"
"כן. לא חשבתי שאני אזדקק לכל כך הרבה אנשים"

****

נשמת אהבה (2)
הוא התפלא על השפה שדיברתי איתו, שם בפינת רחוב 'הדון'. הוא הצביע על זוג מכורבל שמעבר למדרכה.
" מה הוא אמר לה?"
"שהוא אוהב אותה", זאת אומרת, זה היה נכון לפי שפת הגוף. 'שפת גוף', לך עכשיו תסביר לו מה זה.
"אני אוהב אותי".
"יעבור לך".
"אידיוטים".
"בשפת האהבה האדיוטיות משתלטת עליך", אמרתי. ניסיתי לא להראות מיסיונר או איך שקוראים לזה. 'מיסיונר' לך תסביר לי מה זה עכשיו.
"אני שונא את עצמי אם ככה", אמר, ומיד התנער. לפעמים גם מהתנערות אפשר להתנער.

****

חלומות בהקיץ של שנות ירח (3)
"אני האליגטור", לפתע צעק. כנראה שענייני רגש מיד גרמו לו לזה. אני מכיר את זה, מעצמי, אז נתתי לזה חיבה.
"ואני סוס הים!", צעקתי. כמעט נכנסתי לזה, אבל עדיין זה הצחיק אותי. 'צחוק', לך תסביר לו מה זה 'צחוק' אנושי.
"מה?"
"לא משנה, בדיחה פרטית". לך תסביר לו מה זה סוס ים ועוד של חיפושית.
"בכל מקרה, אני האליגטור", אמר וסידר את שיערו.
"יעבור לך", אמרתי. "תוציא אקוסטית".

****

איש כוכב (4)
שם, ליד גרם המדרגות, אותו חוצן מצויר על פי צילום התחיל לדבר בגוף שלישי. כשבנאדם עובר לגוף שלישי בזמן ויכוח, דרכו היא אחת; ליצור הזדהות תוך רחמים עצמיים. רוצה לומר "עומד שם מישהו", בשביל הזדהות, אבל כשחוצן מתחיל לדבר בגוף שלישי על מישהו בכוכב אחר, מה זה אומר לעזאזל? הפריטה על האקוסטית, הייתה יפה, ללא ספק, אז עזבתי את זה.
"תגיד, אותם ילדים ששומעים אותך לראשונה אומר שנשארו לנו חמש שנים, מה הם יעשו איתך?
"תן לילדים לאבד את זה"
"ואחרי זה?"
"להשתמש בזה"
ואחרי זה?
"בו?גי. לעשות את זה"

****

זה לא קל (5)
באותו ערב, שם, ליד גרם המדרגות, ניסה החוצן שממולי לקפוץ בין תהליכים ולהוכיח את אנושיותו.

****

גברת אבק הכוכבים (6)
הוא סיפר לי על אותה גברת שניגן באותו לילה. שהיא עמדה על הבמה ושר את השיר שלא נגמר. היא היה בסדר, כל הלילה, הוא שרה כל הלילה. הוא סיפר שלי שהוא גנח כששאלו אותו לשמם.
פזמון.

****

כוכב (7)
שם, באותו ערב, הדמות המצוירת שעל פי צילום, מהכוכב האחר, ניסה לשכנע אותי שהוא יכול להיות כוכב רוק'נרול. הוא עמד מולי עם גיטרה בהצלב. רגל אחת על גרם המדרגות; הוכחה לעמידה מוניטו?רית של במה. והתאהב בכוחות הרוק'נרול של הכוכב שלנו.

****

החזיקי את עצמך (לעצמך) (8)
"קדימה", הוא אמר לי. סיפר לי על הלשון שלה שמסתובבת בסערה, אבל הוא לא יעשה איתה כלום; ניסיון נואש לבלתי מושג. כוכבנות רוק ממאדים; אנושי היה מבצע בה את זממו. אבל זה היה ריף יפה. ריף פאנק ללא סיכות באף אז נתתי לו להמשיך. בסוף הוא יעשה איתה משהו.
"קדימה", אמרתי לו.

****

זיגי אבק הכוכבים (9)
שם, ליד גרם המדרגות, אותו חוצן מצויר על פי צילום התחיל לדבר בגוף שלישי. כשחוצן עובר לגוף שלישי בזמן ויכוח, דרכו היא אחת. אגוטריפיות שממנה נותר רק לנבול. תהליך אנושי.
הוא סיפר לי על אותו זיגי, שמנגן גיטרה.
"אתה צריך ללכת רחוק מדי", אמרתי לו. "בשביל להיות כוכב רוק, אתה צריך להגיע למצב של אני הלכתי רחוק מדי. אתה הלכתי רחוק מדי", העברתי אותו שלבים. מסכן, הוא לא מפה.
"אני הלכתי רחוק מדי. אלוהים נתן לנו תחת".
"בשביל שנתפוס תחת."

****

עיר שוויון הזכויות (10)
"היי בנאדם, אני רוצה לחזור לעיר שוויון הזכויות. אל תשען עלי עכשיו".
"לא רציתי להישען עליך, אבל בסדר, אם אתה אומר".
"היי בנאדם, אין לך זמן לבדוק את זה עכשיו".
"היא סובבה אותך, הא?"
"זה אנושי מדי להיות פה".
"מה תעשה?"
"אחזור לעיר שוויון הזכויות".

****

התאבדות רוק'נרולית (11)
"זה זמן טוב לקחת סיגריה, שים אותה בפה שלך", אמר לעצמו.
כשחוצן עובר לגוף שלישי בסיום תהליך, דרכו היא אחת; רטרוספקטיבה של מובסות. של כניעה. בדיוק בשלב הביניים הסופני; זקן מדי לאבד את זה, צעיר מדי לבחור בזה. הוא זרח ונפל, זיגי. אבל במשך כל הזמן הזה, ראה שהוא לא לבד; הוא זה שמסתכל על עצמו, אז נתן לעצמו יד. לא משנה מה או מי היית, אתה שם עם עצמך.
שם, ליד גרם המדרגות, בערב, זיגי הסתכל אחורה וראה שכל הדיאלוגים היו עם עצמו.
הוא הסתכל על עצמו ושאל את עצמו אם יש לו משהו לשתות.
"יש לי פחית גלאם רוק, רוצה?"



The Rise and Fall of Ziggy Stardust and the Spiders from mars, David Bowie, 1972