פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      אלהים, נצור את המלכה, למה אנחנו עצבניים

      דילמה: דנה רוטשילד לא יודעת מה יותר פאתטי - החרם הבריטי על האקדמיה הישראלית, או גרסת המענה הישראלית

      האמת שתכננתי לכתוב טקסט ממש עצבני על החרם הבריטי. שמא מצקצקי הממלכה המאוחדת סיימו לטפל בעוולות בארצם? הכיבוש באירלנד הסתיים? על סין, שיאנית ההוצאות להורג, הוטל כבר חרם? ומה עם ארצות הברית? הצביעות של האקדמיה הבריטית, שכנראה סיימה לכפר על חטאי הקולוניאליזם והתפנתה לתקן את העולם באמצעות סירוב לקבל מאמרים (!) ודחיית מחקרים (!!) של חוקרים מישראל מעידה בעיקר על הלך הרוח בקרב הערלים, יותר מעל מדד העוולות בעולם.

      אבל ללחוץ על זמזם ה"אנטישמיות" שמשתיק כל ביקורת באשר היא זה פיתרון קל מדי ולא הכי מעניין. סך הכול ההשפעה של חרם כזה על מדינת ישראל ומוסדותיה האקדמיים הוא בגדר פאתט בריבוע. כמעט כמו היוזמה להטיל חרם נגדי, שצצה בכל מיני נמלים בארץ. ברם, נהיר וברור למה הפיוז, ששחוק בימים כתיקונם, קופץ כה גבוה. שהרי האקדמיות וחוגי האינטלקט הם המעוז הטבעי של נשאי הגניוס היהודי ועליונותם המוסרית, ואין דבר מעצבן יותר מאשר דחיפת כל הנאורות של הכיבוש (שחוגג היום 40 שנה, מזל טוב!) הישר לפרצופה של האקדמיה הישראלית.

      זו מתהלכת כבר שנים בתחושה של ללכת עם ולהרגיש בלי; להתנגד לכיבוש ממשרדי הפקולטה בלי לצאת להפגנות; לגלגל עיניים לנוכח כל עוולה אבל להצדיק, תוך הבלעת אנחה, את פעולות צה"ל בשטחים. כי בסך הכול אנחנו נלחמים כאן על עצם קיומנו, והרי אנחנו ליברלים, ויש קולגות פלסטיניים וחופש אקדמי וכו' וכו' וכו'.

      (יש לסייג ולומר, כמובן, שיש באקדמיה לא מעט חוקרים שמפגינים, ותומכים, ומוחים. לא רק על הכיבוש אלא גם על המצב הכלכלי, ההפרטות ותקיעת האצבע המשולשת בפרצופם של הסטודנטים).

      חוקן לישראל

      ועם זאת, ולמרות שהמניעים של האקדמיה הבריטית מפוקפקים ורוויי מניעים זרים, ישראל, כפי שנתבשרנו לאחרונה, נכנסה זה מכבר לשנתה ה-60 תחת מצב חירום. מצב החירום בישראל הוא שגרה תשושה, זקנה ואפרפרה, כמעט בלתי מורגשת. למעשה, לו היתה הכנסת מפסיקה, סוף כל סוף, את מצב החירום, לפחות חלקית, היה כאן רעש וצלצולים, אבל עד אז אנחנו מדינה שתלתה על דלתה את השלט "כאן כולם בפאניקה, נא לא להפריע". אולי החרם הבריטי, לצד הידרדרות בלגיטימציה שיש לישראל בעולם תגרום לאנשים שחיים כאן ובכל פעם מסכינים לעוד הפרת זכויות, עוד חיסול, עוד התנערות של המדינה ממחויבותה לאזרחיה, ועוד מסוגלים להתבונן במצב משל היה טבעי כמו תה בחמש, לפקוח לרגע את העיניים, למצמץ, להיכנס להלם ואי"ה גם לעשות משהו. סגר על שלושה מיליון בני אדם זה לא רק לא מוסרי, זה גם מוציא לנו שם רע בקרב הערלים. אולי כדאי להפסיק עם זה כבר (וגם עם הירי על שדרות. זה בא באותה חבילה). ושיהיה חג כיבוש שמייח לכל בית ישראל!