בקצב הקצב

"Think soul, think Motown. Think blues, think Chess Records. Think jazz, think Blue Note. Think house, think Strictly Rhythm"
(מתוך האתר הרשמי של סטריקלי רית'ם)


חזרתו לחיים של לייבל ההאוס המיתולוגי "סטריקלי רית'ם" אחרי 5 שנים של קיפאון מרגישה מתוזמנת באופן כמעט מחשיד. אחרי הכרזתה של "אפל" על כוונתה למכור יותר שירים ללא הגנות DRM, הצטרפותה של אמזון הגדולה לשוק המוזיקה עם חנות מפ3 בשרוול, פתיחתם של עשרות אתרי ווב 2.0 מבוססי תוכן מוזיקלי והתחזקותו של ה-DAB (Digital Audio Broadcasting) לצד עליה חדה בפופולאריות של תוכנת התיקלוט "סרטו – סקרצ' לייב" ובמכירות המחשבים הניידים בעולם - לא נותר אלה להתרווח מול המסך, להכין את כרטיס האשראי ולהיות שמחים על שובו של אחד השחקנים החשובים בסיפור של מוזיקת הריקודים בכלל ושל ההאוס בפרט.

ללייבל שהוקם ב-1989 ע"י מארק פינקלשטיין, יהודי טוב עם ראש עסקי למוזיקה וגלאדיס
פיזארו – חתולת מסיבות מעודכנת ומחוברת וכבר אז כרישה בעולם ה- &R, היה - קודם כל – סאונד, וגם לוק ואטטיטיוד. בזמנו מספיק היה לראות את הלוגו (גרפיטי על קיר לבנים אדומות) בשביל למצב אותו כמותג רחוב, אורבאני מעודכן ומחובר. אז נכון, היום חברות סלולר חושבות ששימוש בויז'ואלים של די ג'ייז, מסיבות, ברייקדאנס, גרפיטי ושאר סממני ה"סטריט" ימכרו להן מכשירי טלפון, וקשה לא להיות ציני כלפיו, אבל חשוב לזכור ש-89 באמת הייתה מזמן.

מבלי להגזים, "סטריקלי" אחראי באופן כמעט גורף לעיצובו ופיתוחו של ההאוס הניו יורקי ממש מראשית דרכו כלייבל אנדרגראונד מוביל ועד לקנייתו ע"י וורנר בשנת 2000, מהלך אסטרטגי שהביא שנתיים אח"כ לסגירתו ולעוד ארבע שנים נוספות של מאבקים משפטיים בין פינקלשטיין לוורנר. ב-2006 הצליח זה להשיג את הבעלות החוקית על הקטלוג השלם של הלייבל, וחבר ל"דיפקטד", לייבל ההאוס האנגלי של סימון דונמור, על מנת להחיות את מפעל חייו בעידן הדיגיטאלי.

הצעד הראשון לחזרה היה הוצאה מחודשת לקטלוג השלם במפ3 (אותם ניתן לקנות באתר האינטרנט של "דיפקטד" ובמספר הולך וגדל של חנויות און ליין). כך נתינת האפשרות לרבים שלא רכשו את התקליטים בזמן אמת (כי הם בדיוק סיימו כיתה ח' ברעננה) להשלים חורים בתקליטיה או סתם להתענג על הקטעים שכולכם, אבל כולכם, רקדתם ברגע זה או אחר.

הריליס הראשון הרשמי היה 'Feel The Rhythm Of House' של טיילון אבל'The Warning' של לוג'יק ב-1990 הוא זה שבאמת עשה את ההבדל. קטע הדיפ-האוס, שמתכתב עם הצד העמוק של שיקאגו (לארי הארד, אם להיות מדויקים), הפך בין לילה לסמאשר מסיבות והאגדה האורבאנית מספרת איך אחרי שטוני האמפריס ניגן אותו ארבע פעמים בערב אחד תור התקליטנים מחוץ למשרדי הלייבל הקיף את הבלוק בסיבוב.

מכאן כבר אי אפשר היה להפסיק: 'Luv Dancin' של רוג'ר סנצ'ז, אז עדין מפיק צעיר ומבטיח, קני דופ ו-" The Untouchables", דיג'י פייר וטוד טרי, ארמנד ואן-הלדן, קינג בריט – כולם נתנו שם. אריק מורילו ופרויקט Reel 2 Reel שהביא לעולם את "אי לייק טו מוב איט (מוב איט)" ולא ידע שבעתיד יקשר גורלו עם "מדגסקר" הנורא, ברברה טאקר עם "Beautiful People" שיר שיותר מהיותו המנון דורי, גם העניק לרחבות את הבייסליין ב- "Deep Inside" של לואי ווגה/ הארדרייב. עוד מווגה תחת ריוור אושן, "Love and Happiness" (ווקלז של אינדיה), ג'וש ווינק עם 'Higher State Of Consciousness' שגם הצליח בפליי-ליסטים של תחנות רדיו פחות רקידות (צה"ל 2 למשל) והרשימה לא נגמרת.

הפעילות של הלייבל הייתה אינטנסיבית כשלערך ב-95'-96' הגיעה להצלחה מסחרית גורפת עם Planet Soul ו-"Set You Free" - קטע שמכר חצי מיליון עותקים בארה"ב בלבד. בכך מיצב את הלייבל כחזק ומכניס מתמיד, ואחד שבהחלט מעניין מייג'ורים (חברות תקליטים גדולות) בתקופה בה אלו הבינו את הפוטנציאל העסקי העצום שבדאנס. סתם בשביל הפורפורציה – על "I Like to Move It" קיבל מורילו סכום של 390,000 דולר בצ'ק מזומן. פינקלשטין זוכר את הרגע שחתם עליו. מורילו גם.

עד 98' משחררים "סטריקלי" מספר עצום של רליסים, מגיעים לשיאים של מכירות עם 'Free' של אולטרה-נטה והופכים מלייבל מבוסס האוס – ללייבל דאנס גדול, הזקוק לתמיכה כלכלית גדולה יותר על מנת לעמוד בדרישות תפוצה רחבות. וורנר נכנסים לשותפות עסקית – שהיא רק שם יפה יותר לקניה (היום קוראים לזה אקזיט), 'King Of My Castle' של Wamdue Project מגיע למקום הראשון באנגליה, הסאונד של הלייבל הופך יותר יורו-קלאב ו"סטריקלי" סוחבים במתכונת זו עד הסגירה העצובה.

מזל שלעולם יש נטייה לאזן את עצמו כי בערך בתקופה בה הפרבולה של "סטריקלי" מתחילה לרדת, גרף הנחשבות של לייבל אנגלי בשם "דיפקטד" מתחיל לעלות.

הקשר בין שני הגופים מתחיל כבר כש"סטריקלי" מפיצים בארה"ב שלושה מהקטעים הראשונים של "דיפקטד" ואף יותר מזה, סיימון דונמור, הבעלים, תמיד מציין את "סטריקלי" כהשראה עיקרית על החלטתו לפתוח לייבל.

מסוף שנות ה-90 ועד היום "דיפקטד" הוא אחד השמות הבולטים בעולם הדאנס האנגלי ומחוצה לו, עם מפיקי בית נחשבים כמרטין סולביג, סנדי ריווירה (Kings of Tomorrow), בוב סינקלר, דאבטרייב סאונדסיסטם ועם קטלוג שלא נופל מזה של "סטריקלי". לא אתחיל להשתגע פה - רק אציין את ‘To Be In Love’ של MAW , ‘רייז' של אדי אמדור, ‘Get Get Down’ של פול ג'ונסון או את ‘Finally’ של Kings of Tomorrow . "דיפקטד" הם גם האחראים על ‘Most Precious Love’ של בלייז עם ברברה טאקר – הריליס ה-100 של הלייבל ואחד ממבשרי החזרה של הסאונד מלא הנשמה – שאפיין את ההאוס בתחילת הדרך – אל הרחבות. ואם זה לא מספיק אז בשנה שעברה דניס פרר הרותח הוציא בלייבל את אלבום הבכורה המצוין שלו.

"סטריקלי רית'ם" בידיים המיומנות של אנשי "דיפקטד" משלים את הקאמבק המפואר שלו עם אי.פי חדש - "סטריקלי סאמפלר" – שהוא בדיוק הדבר עצמו. טעימה ראשונה ממה שמתכנן הלייבל לחזור להיות: פקטור חשוב ומשפיע בעולם ההאוס.

5 קטעים בסאמפלר – טוד טרי, עם להיט דיסקו-האוסי ("Get Down") באווירת איביזה, קוונטין האריס עם קטע מפמפם שעוד יעשה שמות באפטרים – כאן ובעולם - אושנלדה – שהוא מפיק של דיפ-אפרו-האוס (פייבוריט לא קטן של הכותבת) עם "April", שיר ראשון ויפהפה מאלבום חדש (שעוד נדון בו לכשיצא), Mood II Swing הותיקים בטרק כוסיות כהרגלם בקודש ו- Grand High Priest עם הצד היותר טרייבלי-קלאברי של הז'אנר. והוא טוב. טוב מאד. טוב לנשמה, טוב לאגן וטוב לשמוע שהגיבורים שלך עדין קיקינג אסס.

"סטריקלי רית'ם" מודל 2007 - לא רק לחובבי הנינטיז ולהשגה בחנות ה-MP3 הקרובה אליכם.

*ושימו לב לב למסיבת היו-טיוב שארגנו לכם בלינקים