בוקר יום שני היה לא שגרתי בעליל. המועקה הציפה את החדר. חמסין בחוץ? נו, כבר יוני, לא ציפינו למשהו אחר. גאידמק הפך את "טיב טעם" לכשרה? ממנו כבר באמת אין סיבה להיות מופתעים. משהו אחר היה באוויר, דבר מה שבישר על קץ העולם, טורדני יותר מהסכסוך הישראלי-פלסטיני, מציק יותר אפילו מהעובדה שעומר פרץ הוצב בהרכב הנבחרת הצעירה באליפות אירופה או מכך שחובבי הספוילרים קמו מרבצם לאחר שידור הפרק האחרון של הסופרנוס בארה"ב.
בערך בשעה תשע בבוקר חזרה הנשימה לסדרה, כשקול ישראל הודיעה שהראל מויאל יקליט גרסה מתוקנת של הסינגל החדש שלו "לא מכירים", לאור טעות נפשעת שביצע בשפה העברית, ובכך הוסר ממנו איום הדחה מהפלייליסט של רשת ג'. כן, בתשע בבוקר לערך מויאל נכנס לאולפן, ובעוז רוח הגה את המילה "מכירים" בפתח, במקום בצירה. מאותו רגע שבו כופפה רשת ג' את הראל, השתנה יומי מבלי הכר. הרגשתי שגם על הקולגות שלי זה השפיע לטובה. בבקשה אל תכניס אותנו יותר למצבים האלה, הראל: תדע כל אם עבריה שמעתה היא יכולה לשלוח את בנה לבית הספר בלי חשש, כיוון שאין סיכוי שחינוכו יהיה קלוקל לאחר תיקון הטעות המביכה הזו.
אבל לא לאורך זמן, רבותיי, לא לאורך זמן נשמנו אוויר צח, יען כי השכמנו בבוקר למחרת ולעינינו ניטש מאבק מר בין רשת ג' לגלגל"צ על המחווה האבירית לשלוח את מויאל בחזרה לאולפן ההקלטות. ומה יהיה עכשיו? איך נדע מי אחראי לפעולה הנועזת שהצילה מאות אלפי נפשות בישראל? נחכה בקוצר רוח לפרק הבא במאבק.
ה-ח' ועונשו
רשת ג', גלגל"צ או איזו תחנת רדיו שזו לא תהיה - נקטו עם הראל מויאל את גישת החלונות המנופצים של רודולף ג'וליאני: צריך לסכל את הפשעים כשהם קטנים, לבל יתפתחו להיות חמורים יותר. הכל טוב ויפה, אבל האם הן היו מעבירות סדרת חינוך לשלמה ארצי, אריק אינשטיין ורמי קלינשטיין ואפילו לזמרים ותיקים יותר ממוצא מזרחי, כמו שלומי שבת, קובי אוז או זאב נחמה? כמובן שלא. אי אפשר להשתחרר מארומת ההתנשאות כלפי מויאל וכל תרבות האינסטנט של "זמר נולד", ומאווירת השמרנות והקיבעון הקשה שמקפיצה אותנו היישר לשנות ה-50 הארכאיות.
נניח שהם צודקים - ויש לשיר רק בעברית תקנית, אזי כדאי להתעכב על השגיאה הכי נפוצה בין דוברי ושרי השפה: הבלעתן של האותיות הגרוניות חי"ת ועי"ן. כל לשונאי מתחיל יאמר לכם שיש להבליטן בכל מילה, שאם לא כן, מה ההבדל בין אורב לעורב או בחירה לבכירה? מבחינה זו נשא דווקא הזמר המזרחי הלא מוערך והנחות לכאורה, את הדגל החל מאמצע שנות ה-70, אולם בצל הזלזול בו וההתייחסות אליו כאל מוזיקת שוליים, לא השפיע על הזרם ה"נאור" יותר ועל העברית הרצויה אצל קברניטי הרדיו.
אם דואג הפלייליסט של רשת ג' לעברית תקנית, הרי שכל שיריו של אריק אינשטיין ("א-טור מצחך זהב שחור") צריכים להיות מוקלטים מחדש. יתרה מכך אם כבר בחרו תחנות הרדיו לעסוק בטעויות הגיה, אולי ראוי שתתקדם עוד צעד ותפסול שירים גם על כשלים לוגיים בין המלים. כי אני, תהרגו אותי, עדיין לא הבנתי מה רוצה להגיד מירון ח' אייזקסון ב"לזכור", שאלי מגן מבצע בצורה כה נפלאה ("איש כמוני, מפחד בזהירות, קורע נכון", מה?), שלא לדבר על כל השירים מהבדיחות המוכרות על שלמה ארצי. את "אבניבי" הג'יברישי יש להוקיע, ויפה שעה אחת קודם, וזה מבלי שבכלל דיברנו על כל המתחכמים שמשלבים עברית ולועזית כמו מאיר אריאל ב"טרמינל לומינלט".
במקום לתקן עיוותי שפה אקראיים הרי מויאל הוא לא הראשון שטועה, ובסערה דנן אנשי הרדיו רק הוכיחו את ישנוניותם נוכח הטעויות האחרות, שכן זו בוודאי לא הבולטת בהן עדיף לתחנות הרדיו לתקן את העיוותים שלהן, עליהם מלינים כבר שנים תופעת הפלייליסט והדרת ז'אנרים כאלו ואחרים מהליין-אפ שלהן. למעשה, עם עשרות ערוצי תקשורת ותחנות מוזיקה איכותיות עצוב מאוד שרשת ג' וגלגל"צ הן עדיין שתי התחנות שעל פיהן תישק הקריירה של זמרי ישראל בשנות ה-2000. אבל זה בסדר, היינו מצפים ליותר אם לא היינו מכירים. בפתח, כמובן.