נשיא ותהני

נכון, את לא מגיעה הרבה לרחוב דיזנגוף בתל אביב, ובינינו, ירושלים אינה בירת האופנה של המזרח התיכון. אבל זה לא תירוץ: קחי את הנהג, רדו לכביש 1, ופרגני לעצמך איזה בארי מאייר למלתחה. אחר כך, שרייני לעצמך שלוש שעות להחלפת המחלפות: פרמננט כבר לא מצחיק אף אחד מאז שרחל ינאית בן צבי קישטה את מסדרונות המשכן. זה לא שנשפוט אותך אם תפספסי את מודל הצהוב-פלאטינה הנכון לעונה, אבל עשי לנו טובה - קצת דירוג, טיפונת פן, שפריץ של סיליקון. על הדרך תעשי לאנץ' באורקה, כשאת כבר משופצת, בשביל הפפראצי.

אם עינו של בעלך, או כפי שיתקרא מעתה – כבוד הנשיא, נוהגת לנדוד מבלי משים לחמוקיהן של מנהלות אדמיניסטרטיביות, אל תחכי עד שציון אמיר ייכנס לתמונה. אם בחיוב כרטיס האשראי מופיע תשלום ל"מלונית האוהבים – השכרת חדרים לפי שעה", יש סבירות גבוהה שהוא לא נפגש שם עם עמיתו הקרואטי כפי שהוא מתעקש לספר לך. אם אבחנת אצל האיש שאיתך עין עצלה ויד קלה על הרוכסן, את מוזמנת לבעוט אותו במורד כל המדרגות שיש במשכן הנשיא – ושמענו שיש שם המון. אין לך סיבה לעמוד מאחוריו כשלו עומד עם כל אחת אחרת.

(באם את מחליטה בכל זאת להישאר על מקומך, לא נשפוט אותך לחומרה. אנא המשיכי לסעיף הילרי קלינטון)

אם לומר את האמת, נמאס לשמוע שזה תפקיד ייצוגי. כי אם הנשיא הוא ייצוגי בלבד, אזי אשתו לגמרי חדלת אישים – ולא כך היא. הגיע הזמן אולי ליצוק לתוך תבנית הנשיאות איזה תוכן טיפה יותר משמעותי מ"שמירה על אחדות העם". קחי אחריות ותני לאנג'לינה ג'ולי שבך לפרוץ החוצה: נהגי בנזקקים, בחולים ובלוקים בשכלם כאילו היו ילדייך. האפשרויות לעשייה הן הרי אינסופיות, וככל שתעמיקי במאטריה הנכנסת לבית הנשיא כך תדעי היכן כדאי וצריך להשקיע יותר.

שערוריות מיניות בארצנו עוברות הרבה יותר חלק כשהגבר הוא בעמדת הכוח. הדחיקי את הצדדים האפלים שלך: לא כולם מגיבים באיפוק ובשלווה לוויברטורים מוטלים על הרצפה ו/או עטיפות של סרטי פורנו ליד הדיוידי ו/או ג'ל לחדירה חלקה. מעתה תיאלצי להסתיר את האביזרים היקרים ללבך ולתת דרור לתשוקותיך בשעות לא שעות, בהיחבא, בדד. נסי להימנע, כמובן, מצביטת ישבנים וליטוף בלוריות של הגברברים העובדים בבית הנשיא בין אם הם מאבטחים, גננים או מלצרים. כמו שלכל שבת יש מוצאי שבת, כל רומן עלול להפוך לפוטו-רומן.

אמצי גישה פריג'ידירית אם כי ידידותית לסביבה. תחביב הסריגה יכול להעביר לך כמה חורפים של הדחקה בכיף (צעיפים, גרביים וכובעים לנזקקים שלך זה לא עניין של מה בכך).

זה מאוד נחמד להיות אהוד על ידי התקשורת הישראלית, היא יודעת לחבק טוב טוב, להתחנף ולהרים על נס. אך בל נשכח כי התקשורת דורסנית באותה מידה ואכזרית ביותר. לכן, התייחסי אל התקשורת כאילו היתה סקס אנאלי – ובקיצור כבדהו וחשדהו. על כן, נכון שעלייך להיוועץ ביועצת תקשורת אישית, אך אל תגזימי במשקל שאת מעניקה לנו: העשייה חשובה יותר. אנחנו בתקשורת נוטים לשפוט עוד לפני המחצית, והרי ידוע שלא מראים לטיפש חצי עבודה. הישארי נאמנה לעצמך, לדרכך, הקשיבי ליועצים ולרחשי ההמון, אך זכרי שאת עוסקת בעשייה חברתית (בעיקר) ועל כן באופן ודאי ייצא ממנה משהו טוב, למרות כל הלשונות שתמיד ירחשו סביבך.

אמנם אנו רגילים לראות בטלוויזיה כל מיני אושיות ממלכתיות מנופפות להמונים לשלום, אך לא לכך כוונתנו. אם נחשוב על זה רגע ברצינות, זה לא לחלוטין מופרך. את נמצאת בפוזיציה מרכזית, פוגשת את כל שועי עולם, לוחשת על אוזנו של כל VIP שתבחרי, עושה דילוגים ברחבי תבל, ובאפשרותך לשנות את הלו"ז של בעלך – אם רק תרצי. אם כך אין סיבה שבעולם שלא תתחילי לארגן שלום איזורי. נכון שהוא מתחיל מבפנים והכל, אבל הכוונה כנראה היתה "מבפנים" – מתוך בית הנשיא – המקום הכי לא צפוי: כך הוא גם יעורר הכי פחות התנגדויות. הפתיעי אותנו – אין לך מה להפסיד.

למרות הכל נותר מעט זוהר במוסד הנשיאות וצפויות לך מספר שנים בהן תתחככי בחוג הסילון. מי אמר שאשת הנשיא צריכה רק ללכת לבתי חולים ולאירועי צדקה קרתניים? קחי, על חשבון משלם המיסים כמובן, כמה שיותר קורסים בברליץ, למדי איך עושים סמול טוק בכמה שיותר שפות, כך שיכולות הפלרטוט שלך יהיו מעוררות השראה ותוכלי לשריין לך איזה דיפלומט זר או מנהיג שרמנטי לפרק ב'. אל תהיי שאננה, התכונני ליום סגריר. למדי מאשת הראיס, סוהא, ותכיני לך דירת שרד הולמת על גדות הסיין.

עליך להיות עירנית – כולם ירצו לתת לך מתנות, מעין שוחד קטן עם פיתוי לעולם שכולו תענוגות. דעי כי עולם המתנות הוא טריקי לגמרי, זוהי מגרש משחקים מסוכן לאשת הנשיא. מהקמצן שלצידך לא תדעי פינוקים ולכן התשוקה לקחת מהאחר תשתלט עליך במהרה. רסני עצמך גברת ראשונה וסגלי תנועת לא עדינה עם היד במקביל להנהון הראש לאות תודה. אין ספק שזוהי סגפנות לשמה, אבל היית צריכה לדעת את זה כשהתחתנת עם הממזר.

אנקדוטה ידועה היא כי בתקופת כהונתו כנשיא, נסע ביל קלינטון עם זוגתו שתחיה במכונית ברחבי ארה"ב. כשעצרו לתדלק באחת מן העיירות, זיהתה הילרי את המתדלק – היה זה אהבת נעוריה שכמובן התבגר מאז. ביל פנה לאשתו ואמר: "את רואה דרלינג, יכולת להיות היום אשת מתדלק". "לא ולא", ענתה לו הילרי, "הוא יכול היה להיות היום נשיא ארה'ב".

לכן: אל תשכחי היכן באמת נמצא הכוח, השכל הישר, האינטליגנציה הרגשית והאינטואיציה. גם אם בתפקיד הנוכחי את "רק" אשת איש, אל תשכחי מאין באת ולאן את הולכת. אחרי הכל הכהונות מסתיימות, ואת נותרת נשואה לבעלך, נשיא בדימוס. מה שחשוב הוא מה שאת עשית בחייך, ולא עשייתו של הצועד לצידך. הוא כבר ישלים את הפער.

כמה משובבת נפש המחשבה על אישה בבית הנשיא, ולא מהסוג של גילה קצב. קולט, בלי להאמין לשמועות על רומנים עם פרס (כי אנחנו פה בעדך) העובדה שאת לא מחזיקה בחיית המחמד מסוג בעל מצוי רק מעלה את המניות שלך. אבל אם יתחשק לך למצוא איזה אחד עם חיבה לפילנתרופיה, סרוויס מוזהב ושליטה בשפות, הכי נפרגן, רק בשביל לראות אותו נסחב אחריך בכל העולם חנוט בחליפה ועונד חיוכים ממלכתיים. אנחנו פה לגמרי בעדך - כולל הפוני שלך. רק חבל שאף אחד לא שואל אותנו.