הליקון משיבה מלחמה

רוני בראון ואיציק אלשיך ישנו הלילה קצת יותר טוב. אבן כבדה נגולה מעל כתפיהם אתמול (יום ראשון) לאחר שהגישו לבית המשפט המחוזי בתל אביב את כתב ההגנה שלהם במשפט המתוקשר נגד בני הזוג רמי וריטה.

כזכור, הזוג האמנותי תובע מחברת התקליטים הליקון ארבעה מיליון שקלים, בטענה כי הליקון שיבשה רישומים כספיים והעלימה מהם סכומים המגיעים להם. אחרי 20 שנה בהן היו חתומים בחברה, טענו ריטה ורמי בכתב התביעה שהוגש לפני כשלושה חודשים, כי: "הם נדהמו לגלות שמסתירים מהם דברים ולא מתחשבנים איתם כמו שהם חשבו שהיו צריכים להתחשבן איתם", לדברי עורך דינם, איתמר כץ. לפי כתב התביעה, החברה ניהלה שתי מערכות של הנהלת חשבונות – אחת אמיתית, ואחת פיקטיבית שהוצגה בפני הזוג.

מנכ"לי חברת הליקון מפריכים את כל הטענות שהועלו על ידי בני הזוג על מרמה ומעילה בכספיהם, ובעזרת עורך הדין יהושע חורש, ממשרד ש. הורוביץ' ושות', הם פותחים באש.

בתחילת כתב ההגנה סוקרים בראון, אלשיך וסניגוריהם את מהלך הקריירה של הזוג המלכותי של המוזיקה הישראלית, ולהזכיר שוב ושוב כי לא היה זה קשר רגיל בין זמר לחברת תקליטים אלא "מפעל חיים. לא פחות מכך", ושלולא פעולתם רמי וריטה לא היו מגיעים להצלחה המטאורית לה זכו.

הם מוסיפים וטוענים כי בחוזה שחתמו בזמנו נקבע כי רמי וריטה יהיו שותפים לרווחים שתניב פעילותם האמנותית אבל לא להפסדים שיגרמו לחברת הליקון: "...לא חסרו תקופות קשות. הקריירה של השניים ידעה הצלחות גדולות, אך גם לא מעט כישלונות. למעשה, בשנים הראשונות להתקשרות בין הצדדים, עלו ההוצאות בגין הפעילות האמנותית של השניים על ההכנסות, אך הדבר לא ריפה את ידיה של חברת הליקון, שלא חסכה מהם דבר. נהפוך הוא."

בראון ואלשיך טוענים כי התביעה אותה הגישו ריטה ורמי שיקרית לחלוטין: "חברת הליקון ומנהליה לא העלו על דעתם, כי בחלוף כעשרים שנה מאז שקשרו את גורלם עם ריטה ורמי, הם ימצאו עצמם צד לתביעה משוללת יסוד, הרצופה... האשמות קשות ביותר ... בדבר ביצוע מעשים הגובלים במרמה וזיוף - מצד לא אחרים מריטה ורמי, בני טיפוחם, ומי שהליקון ומנהליה היו מוכנים ליטול כמעט כל סיכון למען הצלחתם וטובתם."

בהליקון חוזרים שוב ושוב על כך שכתב התביעה נגדם "רצוף השמצות, האשמות וטענות חמורות לרוב - אך עובדות אין." רו"ח שבדקו את טענות בני הזוג על אי דיוקים בחשבונות ועל העלמת תמלוגים כביכול "מצאו פער קטן מאוד לטובת ריטה ורמי (שאינו מתקרב כלל לסכומים הנזכרים בכתב התביעה), וזאת מבלי שלקחו בחשבון סכומים המגיעים להליקון מהשניים."

בהליקון טוענים כי הסיבה האמיתית להגשת התביעה היא לא אחרת מאשר הירידה בהכנסותיהם של ריטה ורמי בשנים האחרונות, כתוצאה מכך שהאלבומים שהוציאו נכשלו: "המגמה העולמית של ירידה במכירת תקליטים, לצד העובדה שתקליטה האחרון של ריטה 'חמצן', ושני תקליטיו האחרונים של רמי 'תגיד את זה' ו'הרבה פנים' היו כישלונות מסחריים, הובילו לירידה בהכנסותיהם ממכירת תקליטים, כמו גם לירידה בהכנסות ממקורות אחרים – דוגמת הופעות – המושפעים ישירות ממכירת התקליטים."

השניים ממשיכים וטוענים כי ריטה ורמי קיבלו כל השנים דיווחים שוטפים "בזמן אמת" על הכנסותיהם והוצאותיהם, ולמרות זאת התעקשו כעת לנבור במסמכים ישנים כדי שיוכלו לטעון כי נוהלה רשת כרטיסיות כפולה בהנהלת החשבונות שלהם.

מסעם של בני הזוג במעמקי תיקי החשבונות של החברה, אומרים בהליקון, הוביל לתוצאה שגויה בודדה: הופעה אחת של ריטה בכפר סבא בשנת 1996, שתמורתה, נשללה, מבני הזוג, כביכול. "הופעה, שכלל אינה מופיעה ברישומיה של החברה החיצונית, שהיתה אחראית באותן שנים להפקת הופעותיה של ריטה, וככל הנראה כלל לא התקיימה."

בחברה אומרים כי בני הזוג מסרו לתקשורת "בחוסר תום לב קיצוני " מסמכים הנוגעים להם מהשנים 1995-1996 שבהם נמצאו טעויות. הבעיה היא שמסמכים אלה לא פורטו כלל בכתב התביעה ואינם כלל מסמכי הנהלת החשבונות של הליקון: "גם כאשר טענותיהם נבדקו, פעם אחר פעם, על-ידי רואי חשבון חיצוניים, ונמצאו כחסרות בסיס, ריטה ורמי התעלמו מכך ולא נתנו לעובדות להסיטם מהמטרה שסימנו לעצמם."

בחברה אומרים כי ההיחשפות של בני הזוג בפני כלי התקשורת השונים פגעה קשות בתדמיתה של הליקון וביחסים בינה לבין אמנים אחרים: "הם ביקשו להפעיל לחץ פסול על הליקון, במטרה לגרום להליקון להיכנע לדרישותיהם ותביעותיהם משוללות היסוד. "

בשלב הזה של הקריאה מתגלה לנו פרט מעניין ביותר. מסתבר שמספר ימים לפני שהגישו בני הזוג קליינשטין את תביעתם המפורסמת, הם שלחו להליקון מכתב "אולטימטום" ובו ריטה ורמי דרשו 8 מיליון ¤ (פי שניים מסכום התביעה), כדי לרדת מהעץ אליו טיפסו ולבטל את התביעה.

בני הזוג אף דרשו שהליקון "תעביר להם את הבעלות על המאסטרים של כל ההקלטות וההסרטות הקשורים בפעילות האמנותית בתקופת המיזם המשותף", וזאת בניגוד להסכמים לפיהן הבעלות הבלעדית במאסטרים היא של הליקון, לטענת החברה.

בהליקון טוענים כי לשניים הייתה נגישות מלאה לכל המידע והנתונים שהצטברו בהליקון בנוגע להם: "הם קיבלו, ללא דיחוי וללא סייגים, מענה לכל שאלה ובקשה בנוגע להתחשבנות בין הצדדים".

הטענה על כרטיסיות כפולות מוכחשת ע"י הליקון מכל וכל: " להליקון מערכת הנהלת חשבונות אחת ויחידה." על דרישת בני הזוג שהליקון תמציא כרטיסיות וקבלות מעשרים השנים האחרונות אומרים שם "לא זו בלבד שמדובר בדרישה משוללת יסוד שבהסכם ובדין, הרי שהיא אף אינה מעשית, שכן חלק נכבד מהמידע המבוקש הינו מידע גולמי, שלא מצוי עוד ברשותה של הליקון... עצם העלאת הדרישה לבדיקת החשבונות, בחלוף זמן כה רב, נגועה בחוסר תום לב קיצוני."

בהליקון טוענים כי רמי וריטה עוד לא שלחו הודעה מפורשת בכתב שמצהירה על ביטול ההסכמים בינם לבין החברה. "גם לאחר הגשת התביעה... המשיכו ריטה ורמי לעבוד עם הליקון... נשאלת השאלה, אם הליקון אכן נהגה במרמה כלפי ריטה ורמי, כיצד זה המשיכו ריטה ורמי לשים את מבטחם בה, לאחר גילוי 'דבר המרמה' ולהמשיך לעבוד עימה?".

בהמשך נטען בכתב ההגנה כי המסקנה המתחייבת מכך היא שביסוד התביעה לא עומדת טענת מרמה, אלא "ניסיון חסר תום לב לחלץ מהליקון סכומי כסף גדולים שריטה ורמי אינם זכאים להם".

כמו כן, העובדה שבני הזוג חתמו לאחרונה עם משרד האמרגנות "משה קול הפקות" לייצגם מהווה הפרה בוטה של אותם ההסכמים לפיהם הליקון הינה האמרגן והנציג היחידי והבלעדי של ריטה ורמי בישראל ובעולם.

הליקון קובעים כי בכל מקרה, אם ההסכמים בוטלו ואם לא, חלק מהזכויות שנקבעו בהם אמורות להיות עדיין בתוקף ואיתם העברת התמלוגים להליקון. למשל "בכל הנוגע לאלבום החדש של ריטה, שעומד לצאת לאור בזמן הקרוב, שהיוזמה להפקתו, החלה כבר לפני כשנה וחצי, בתקופה שבה לכל הדעות עמד ההסכם עם ריטה בתוקפו."

הליקון טוענת כי ריטה ורמי הפרו ומפרים את ההסכמים בין הצדדים "הפרות יסודיות ובוטות, ועל-ידי כך מסבים להליקון נזקים רבים ושוללים מהליקון כספים המגיעים לה", ולכן בכוונתה של הליקון להגיש תביעה נגדית מול בני הזוג.

בנוסף טוענים בהליקון כי רמי לא העביר לחברה את חלקה בתמלוגים שאקו"ם העבירה לידיו, והוסיפו "מזה זמן רב, ריטה ורמי לא מעבירים להליקון כל דיווח על כספים, המתקבלים אצלם במישרין מצדדים שלישיים, לרבות מאקו"ם ומאשכולות...וזאת על אף בקשות חוזרות ונישנות של הליקון".

הליקון מתכוונים לדרוש בכתב התביעה הנגדית מריטה ורמי מתן חשבונות הקשורים לכל ההכנסות שהזוג "קיבל, מקבל ויקבל" בעתיד שלהליקון זכויות בהם. כמו כן מעוניינים בחברה שריטה ורמי ישלמו את הוצאות המשפט.

לבסוף, הליקון שבים ומזכירים: אנחנו לא מעוניינים לפתור את הסכסוך הזה בבית משפט, אלא בהליך בוררות, כפי שהוסכם בחוזה הראשוני בין החברה לבני הזוג.

(עדכון ראשון 17.06.2007, 23:10)
(עדכון נוסף 18.06.2007, 10:30)