פוסטמאניה

חדי העין שביניכם ודאי שמו לב שלא כתבתי טור מזה שבועות ארוכים. חלקכם אפילו התלוננו כאן, מעל דפי אתר זה ממש. המרמור מצד המגיבים היה כה גדול, שלרגע חשבתי שאולי גיאגיא, העורך הסקסי שלי, גולש בגניבה לאתר, מתחזה ל"rambo23" ומשגר לי משפטים כמו "פזית, יא מלוכלחת, לכי תהיי קופאית יותר תוב". אני מצידי צחקקתי והמשכתי לחרוש על הויזה שלי. "הייתי מתה לכתוב", כיזבתי בעורמה לגיאגיא, "אבל אין על מה. המצב בשוק הפרסומות בונבוניירה". אפילו שובו של השגריר המסופלס עם אורגיות התה שלו (פררו רושר) לא הצליח לגרד את משמניי מהספה. שיידפקו שם כולם עם כולם בתורות, מבחינתי. אני בעזריאלי בסיילים של סוף העונה.

ככה נהניתי מהבטלה המופלאה שלי, עד שמאחורי גבי, בשיא החוצפה, התפתח לו פולמוס. "אני לא מבינה אותך", אמרה לי מכרה (שרק לפני שבועיים הגדירה את הטור שלי: "כמו דנה קסלר רק בהרבה פחות מצחיק"). "איך את לא כותבת על הטרנד הבולט, שלא לומר פמיניסטי, של נשים שעושות מגברים קציצות?". נתתי בה מבט אחד עוין והמשכתי לבית הקפה. כן, שמתי לב לזה שהביצ'יות שבו לאופנה, אבל מה לזה ולמובטלת בניזרי וזיפיה המגודלים? וחוץ מזה, למי יש כוח לטרנדים פמיניסטיים? רק מלכתוב את הביטוי הזה כבר נופלת עלי תנומה.

והנה, ביום רביעי האחרון, פתחתי את המגזין המשובח "רייטינג" כדי לבדוק בעין צרה מה קורה עם המתחרה שלי, תמי קרן (הלא היא בעלת טור הפרסומות "שלושים שניות זוז"). מה גדולה היתה הפתעתי כשגיליתי שתמי המשקיענית הקדישה טור שלם לסוגיית הביצ'יות, ואפילו הזמינה קופירייטר אורח, כדי שיתקוטט איתה מעל דפי העיתון! "כלבה חנפנית", קיללתי אותה, ומיד הושבתי את ישבני המדושן על המקלדת. שום פולמוס לא יתפתח פה בלי בניזרי בסביבה.

בזמן האחרון טיפסו למסך כל מיני נשים מה זה מילטנטיות. היתה זאתי שקשקשה לבעלה את החביתה בידיים, היתה המצליחנית שהעמיסה את בעלה ביחד עם הכביסה המלוכלכת על עגורן. חוץ מזה, יש את הרווקה בסופרמרקט הגברים של "כריות תלמה", וגם את האנורקצ'יק ההיא שמקפיאה בחורים ב"מי עדן" החדשה. בעוד רובנו מגיבים להפגזה הזאת באדישות משועשעת, הפרסומאים, מצידם, סוברים שהם מה זה עלו על הגל. אחרי שנים שהם הפגיזו אותנו בכבסניות רפות שכל ב"אריאל אולטרה", סוף סוף הם הצליחו לייצר פרסומות שמראות לנו נשים חזקות! כמה כיף לקום לעבודה ולדעת שאתה מקדים את זמנך, כמה כיף לעבוד בביזנס שיודע לאתר טרנדים חדישים. היטיב לסכם את התרוממות הנפש הכללית הקופירייטר שהתראיין ב"רייטינג" (העונה לשם המגניב בכיף "תמיר ג'וניור פרידמן "), שטען בלהט שמדובר בפרסומות מה זה נוקבות ומרגיזות.

"בואו נדמיין מצב הפוך", כתב, "בחור חתיך שומר בחורות במחסן קירור… או , למשל, בחור שעובר בסופר ובוחר מהמדף את הערסית, השרמוטה, והאינטלקטואלית... האם היה איזשהו ארגון גברים מוכים שהתריע, שלח מכתבים זועמים לרשות השנייה או התראיין בתכניות רדיו אזוריות ואזוטריות על הפרסומות הדורסות את האגו הגברי?".

ראשית, חברים, הבה נסיר את הכובע בפני ג'וניור זה על המקוריות שלו. מעולם, גם לא בטורים הכי נוקבים, לא נתקלתי בטענה כל כך נועזת וחדשנית. "לפמיניסטיות אין חוש הומור!". שוו בנפשכם, מה השלב הבא? "נשים סוחבות את כל הבית בארנק"? אבל נעזוב זה, מה שהקפיץ אותי היתה הזחיחות של הפרסומאי הקלאסי. הקשקוש הזה, חתרני ופמיניסטי? מה הם שותים שם במשרדי הפרסום, אספרסו עם סמי הזייה?

סליחה, אבל אין שום מסר פמינסטי באוסף הפוסטמות האלה. הן כולה מנציחות מציאות ישראלית, שבה כל מי שמקלל ויורק צפרדעים על הרצפה הוא אחלה ג'אבר שבעולם. כאילו לא די בכך, לחלקן יש גם את העוז לשחק אותה קארי ברדשו. קחו למשל את הרווקה של "כריות תלמה". לכאורה היא חיה בעולם מה זה חתרני, בו גברים יושבים על מדפים וצריך רק לבחור מהם. בפועל, הליהוק של השחקנית מעקר את הפרסומת מחוזקה. לו היו בוחרים לתפקיד כוסית, היתה לגברים אולי סיבה להתקומם. כולנו יודעים שכוסיות יכולות להרשות לעצמן לעשות שופינג כזה, ורובנו גם נכווינו כשנשארנו על המדף. במקום זה לוהקה לתפקיד מין תואמת ציפי לבני עם צלליות כחולות, שנראית רווקה פתטית אחו שלוק. אשר ללטאה האנורקסית שמקפיאה גברים ב"מי עדן", מישהו באמת מאמין שהפרסומת הזאת מיועדת לנשים? האשה הזאת, עם עורה נוטף המים וגופיות הפטמה שלה, היא כולה עוד חומר שפשוף לחרמנים שמול המסך. "הפרסומות הדורסות את האגו הגברי" קרא לזה ג'וניור. ובאמת, זה מה זה דורס כשיפהפיה במכנסונים מתיישבת לך על החזה עם דוקרן קרח, ועושה לך דיגי דיגי עם הלשון.

אז מה בכל זאת עומד מאחורי שובה של הפוסטמה? הכל מתחיל ונגמר - כמו תמיד כשמתעסקים עם טיפוסים שלובשים עניבות של גופי - בשטחיות. לנו, בני האדם, יש תכונות אופי. יש המגדילים וטוענים שיש לנו נשמה. הבעיה היא שתכונות האופי האלה, מה לעשות, מקשות את החיים מאוד על הפרסומאים שלנו. או במילים אחרות, אישיות זה דבר שלא עובר מסך. אז לרוב הם פשוט מתרגמים אותנו בצורה הכי שטחית שיש להם. צריך להראות בסרטון גבר אמביציוזי? יאללה, נדפוק לו חליפה של בגיר. כתוב שהבחורה הזאת היא "עממית?" או.קיי, תתקשרו לסוכן של מירי בוהדנה ואל תשכחו להגיד לה להביא את השמלה האדומה. ואשה "חזקה" מה זה? יפה, ילדים, פוסטמה. עכשיו תקראו לכל מי שיכולה לשחק אותה גילת אנקורי, ונראה איך היא שוברת ביצים על גיל פרנק.