מוניטור 20

גבירותיי ורבותיי, מאזינים יקרים, שלום ולהתראות. אין צורך בעסקת טיעון, ואין צורך לקרוא לא' לשימוע. כחמישה חודשים ארוכים – שבוע אחר שבוע – בחרתי, אספתי, מיקססתי (טוב, נו, בערך), עברתי על מגזינים, מאות אלפי בלוגים ואתרים פיראטיים כאלה ואחרים, חפרתי, כתבתי והכל בשביל התענוג הבלעדי שלכם.

כעת הגיעה השעה ללכת. המוניטור כבר בן 20. 20 פרקים (ואחד ספיישל, שנוצר לקראת המסיבה עם קארל קרייג), סלחו לי על הצניעות, שהיו לתמונה מדויקת של המוזיקה הלוהטת ביותר ברשת, בכל הז'אנרים – ניו-רייב, דיסקו, אלקטרו, מינימל, טכנו והאוס. שבועות של קטעים חזקים, רמיקסים מעולים ונדירים (לעיתים אף בלעדיים), אדיטים מפתיעים, ואווירה אקלקטית שמצדיקה את המילה המעצבנת הזו, לשם שינוי.

זה היה ניסיון להראות שאפשר אחרת אם רוצים; להראות שאצלנו יש יותר מקיבוצניקים אוהבי לד זפלין, מבקרים אוהבי בוב דילן ומעריצות של כוכב נולד. ניסינו להראות שבאריזה הנכונה, אפשר לשווק מוזיקה טובה, ובדרך לגרום לאנשים לאהוב אותה. מוזיקה אמיתית, עם דגש גדול על איכותית, ובעיקר כזו שכן מתכתבת עם איזה חו"ל חמקמק. זה היה ניסיון לשפיות תרבותית במדינה קטנה ומטופשת, מוכת גורל, קשת-יום, וכו' וכו' וכו'.

ניסינו והצלחנו. כמו שאמר פעם בלוגר ישראלי מיתולוגי – ההוכחה היא בקאונטר. נכון לרגע זה, יש מעל 9700 האזנות לקאסט. וזה ממשיך לעלות. מקום ראשון באייקאסט, האתר המארח. התקווה שלנו היא שעוד מספר שנים, איזה די. ג'יי שמוליק יוכל לספר שהוא הושפע מהמוסד הזה, בין אם זה בתקלוט או בהפקה.

בשביל הקאסט האחרון, החלטתי לעשות רטרוספקטיבה; מעין באק טו מיין פרטי, אם תרצו. הפעם, יהיו רק קטעים ישנים יותר ופחות, שהרכיבו ועיצבו את הטעם המוזיקלי של מוניטור. כשניגשתי למשימה הזו ראיתי כמה זה קשה – שיקוף אמיתי של טעם לא ייתכן בקאסט של שעה וחצי, וגם לא של ארבע שעות. לכן, מה שהתקבל בסופו של דבר, אינו הייצוג הטוב ביותר. אני אף משוכנע ששכחתי קטעים רבים וטובים, אבל גם בתור קצה קצהו של המזלג – קיבלתם בומבה של סט.

מקטעי רייב מהניינטיז (יוטה סיינטס שפותחים, פרודיג'י, אנדרוורלד), לגל חדש מקסים (סימפל מיינדס, ספרקס, ילו), לקלאסיקות פופ אלמותיות ("טוקסיק" של בריטני), לאיטלו מוקדם (לוג'יק סיסטם, ג'ורג'יו מורודר, ג'ון קרפנטר, דאבל), לדיסקו (המוזיקה הכי מרגשת - דניס פרקר, ליפס אינק, לינדסטרום), פוסט-פאנק (מגזין) ועוד תבלינים הכרחיים. וכמובן, הקטע האחרון, שחותם סופית את כל העסק הזה, שייך לאלסידי סאונדסיסטם – 'Losing My Edge'. הפסקול הנצחי של עידן הניימדרופינג, יצירת המופת המגה חשובה של ילדי האינטרנט – כלומר, אנחנו.

כמובן שלא אשאיר אתכם בידיים ריקות. כדי שתוכלו להמשיך להתעדכן במה שמעניין בעולם, צירפתי לינקים לחמשת הבלוגים האהובים עליי. אלה "המקורות", החומר הסודי שאיתו כל אחד יכול להפוך למוניטור קטן. הבלוגים הבאים יחממו אתכם בשבועות הקשים ללא הקאסט. אז היה כיף, שתהיה האזנה מצוינת (הציצו בארכיון למקרה שפספסתם סטים ישנים), ומי יודע – אולי עוד נתראה (הקישורים נמצאים בתחתית הפסקה הזו ובתחתית הפסקה הבאה).

תודה לחברה שלי שהיתה חמודה, עזרה וייעצה לי רבות, לאנשים ששלחו מיילים יפים ומעודדים, תודה לחברים הטובים על הביקורת הבונה והנוקבת (חארות), תודה לאייקאסט, שאירחו את הקאסט במסירות ועזרו בכל בעיה טכנית שצצה. ותודה לכם, מאזינים יקרים. הקאסט הזה מוקדש לכם. ואל תשכחו – במילותיו של המשורר הנודע ג. מרפי – I was there.

Utah Saints – Utah Saints Take on the Theme from Mortal Kombat // TVT
The Prodigy – Charly // XL Recordings
Underworld – Rez // Logic Records
Simple Minds – Theme For Great Cities // Chrysalis
Sparks – Beat The Clock // Virgin Records
Giorgio Moroder – Knights in White Satin // Castle Music
Logic System – Clash // EMI
Britney Spears – Toxic // Jive
Double – Woman of the World (Long Instrumental Version) // Polydor
Lipps, Inc – How Long // Casablanca
John Carpenter – The End (Remix) // Golden-Dance-Classics
Dennis Parker – Like An Eagle // Mercury
Lindstrom – Another Station (Todd Terje Remix) // Feedelity
Yello – Bostich // Moxx
Hot Chip – No Fit State // DFA
ESP – It's You // Radical
Lumidee – Never Leave You // Universal Island
Fleetwood Mac – Everywhere // Warner Music
Magazine – Shot By Both Sides // Virgin Records
Simian – Never Be Alone // Source
LCD Soundsystem – Losing My Edge // DFA