וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

תמונה וטקסט

אודי שרבני

9.7.2007 / 10:21

בבוטיק של פול נבר אודי שרבני ומצא צלילים יד שנייה במחיר חדש ושלושה יהודים שהכל הולך להם חלק

הזדחלתי ברחוב כמו שאני תמיד מזדחל. כל מיני חנויות יד שנייה רק שיעממו אותי יותר ויותר. חנויות יד שנייה זה לכל הבחורות, הן מתחרות בינן לבין עצמן מי יותר משומשת, מי עלתה על פריט שלאחרת אין. זאת תחרות של נבירה; נבירה למציאת פריטים. זה הרי תמיד מסתכם בפריטים. היה איזה אורגן פנדר ברקע, על בטוח שהיה. ככה, מזדחל. אורגן מזדחל ששמעתי במקום אחר. אני רגיל למוכרים שצועקים, תמיד יש להם מבצעים, תמיד יש להם אותם משפטים. לכל הבחורות יש בוטיקים, ורק אנחנו, הגברים, נשארים עם בוטיק התחת של "הגשש החיוור". אז הזדחלתי. זה היה בשביל כל הבחורות.

פתאום איזה שלושה קפצו עליי. אחד ועוד שניים שלא הבדלתי ביניהם בשניות הראשונות. כל אחד נתן את שיטת המכירה שלו, מוכרי בגדים מהסוג שלא ראיתי קודם. זאת אומרת, שמעתי את המשפטים האלה כבר בעבר, אבל לא באופן שהם הציעו אותם. אני חושב שג'יימס בראון היה שם, בבוטיק הזה של פול. אני חושב שהיו עוד אחרים שלא עליתי עליהם בפעמים הראשונות כי הייתי מופתע.

"מה מוכרים פה?", שאלתי.
"מה שתרצה, בנאדם. בעיקר צלילים של יד שנייה".
"מה זאת אומרת, צלילים של יד שנייה?", זה הצחיק אותי השימוש הזה.
"אה, כאלה שכבר שמעת במקום אחר, אבל תקבל אותם שוב במחיר חדש".
"אה, אתם מוכרים שכבות?", ניסיתי לקצר תהליכים. לא בגלל שמיהרתי, אלא בגלל ששמחתי שהנה, גם לי יש בוטיק להסתובב בו.
"כן, זה הג'וינט!".

או מאמא. הנה ג'וני רויאל. לא פגשתי אותו שנים. הם יצאו מהחנות, רצו אליו, והוא לא הבין למה שלושה לבנים מקיפים אותו באמצע הרחוב ושרים לו פזמון. מי אתה חושב שאתה? ג'וני רויאל! בדוק את שעווה החמה (מה?).

"תן לי סבנטיז", אמרתי לאחד מהם, הרזה.
"קח", הביא לי הרזה יותר.
"תן לי קרטיס מייפילד", ניסיתי להתחכם.
"הנה", הצרוד מביניהם זרק לי חולצה משומשת.
"תנו לי פתיחת תופים של בונאהם!". נראה אותם עכשיו אחרי שכבר עשו את זה.
"מה הבעיה? קח".

מה שבא, בא מסביב. מה שהולך מסביב, יחזור אליך בעטיפה אחרת, סימפולית. נחמד פה בבוטיק הזה. אפשרות לנבירה, נמצאה. לקחתי צעד אחורה בשביל לראות תמונה כוללת. בדרך כלל אני לוקח צעד אחורה בשביל להתמודד עם משהו טוב. היה שם עומס, והייתי צריך קצת פחות אינפורמציה, ובבוטיק הזה, אינפורמציה ושכבות לא חסר. זה היה בפינת הרחוב, ניסיתי לראות איך אני רואה מחדש את החנות הזאת, כמו בפעם הראשונה בה זה ניצב לי בפינת הרחוב. פינת הרחוב הפנורמית. לפעמים בדיקה רוורסית והכנסות לנעלי עצמך עוזרת לך להירגע. הלכתי קצת אחורה וראיתי חנות רגילה. סך הכל חנות רגילה. נרגעתי. זה היה לחלוטין סאונד של מדע. הכל שזור, כמו קצוות בילוש נארגות שגורמות לך להיות מופתע מכך שזה הולך לך כל כך חלק, עד שאתה מתחיל לפקפק. אתה צריך לפקפק, זה אנושי בשביל להמשיך הלאה. אני חושב שהביטלס גם היו שם, בבוטיק הזה של פול.

באותו יום ערבבתי את זה. זאת אומרת, ערבבו לי הכל ולקחתי את זה. וזה היה בסדר. ערבובים גורמים לכאבי ראש אם זה לא משהו מוזיקלי, או לכל הפחות ערבוב מוזיקלי שזור היטב, זה הרי תמיד בסופו של דבר מסתכם בשזירה.

באותו יום מצאתי בוטיק לנבור בו. יש לו מוכרים טובים, אני לא יודע מי זה פול, הבעלים של הבוטיק, אבל יש לו מוכרים טובים, הם עושים את העבודה. בדקתי את השעווה הגזעית.

ביסטי בויז, Paul's Boutique
1989

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully