גדי בחלב אימו

למדינה צייתנית דרוש יוצא שייטת עם טון מרגיע. דנה רוטשילד מנתחת את עזיבתו של גדי סוקניק את המשרה הנחשקת בחדשות 2

דנה רוטשילד
15/07/2007

לפני שחותמים את הסיפור ונפרדים סופית מגדיק סוקניק, כדאי לשאול, ראשית, מדוע אכפת לנו. בידיעה על הפרישה במדור הסוחף וואלה! ברנז'ה ראיתי לא פחות משלוש-מאות טוקבקים. מכיוון שכולה מדובר בקריין חדשות, כלומר סוג של דוגמנית מילים עם פאסון, לא ברור למה העבר בשייטת של מי שמקריא מהטלפרומטר צריך לעניין אותנו. גם לא לאן מועדות פניו. ובכל זאת, העניין המוגזם במי שמתרגם לנו את החדשות לשורה של מחוות, משרטט תמונה די מדוייקת של דרישות תפקיד המדברר.

המדברר – כשמו כן הוא. מי שמייצר את קטעי המעבר של מהדורת החדשות קובע את האימפקט שלה. והאבולוציה של הג'וב בהתאם: לא בכדי ערוץ 1 הוא ממלכת הגברים של פעם, עם חיים יבין – קריין אלמותי, יחיד, ומעל גיל 60. הערוצים שמתקשרים עם המציאות כבר עברו מזמן למתכונת דו-ראשית, בחינת זכר ונקבה ברא אותם. אבל כפי שנגזר מתפקיד המדברר, כדי שזה יעבוד, אנחנו חייבים להאמין להם. ולגדי היה כל מה שצריך כדי שהפורמט יעבוד: הוא גבר אמיתי אך מעודכן; יוצא שייטת אך מבודח; שומר על ארשת פנים רצינית אך מעולם לא נחשד באובייקטיביות. את הדעות שלו על כל דבר אפשר ללמוד מהבעות הפנים שלו אחרי כל אייטם. כל חטאה של יונית, המואשמת תדיר בקרירות שלא לעניין, הוא הניסיון העיקש שלה לייצר מראית עין של אובייקטיביות.

כנראה שתפקיד המדברר לא בשל ליחס רציני, והוא זקוק לאדם שמגחך או זועם כשיש ידיעות על ערבים, מחוייך עד מיואש מאייטמים על שחיתות בצמרת, ומבסוט כילדון בכל השאר.

במסגרת מילויי תפקידו, כבר יצא לגדי לשכב על הגדר בשביל כולם. למשל בהתמוטטות העצבים של קצב, שעה שצרח בהיסטריה על ערוץ 2. ולא בכדי, גדי - משום שהוא שלנו ולא ניתן אותו, כמאמר השיר (לחן: עממי) - מייצג הרבה יותר מתפקידו בפועל. ואני לא אומרת את הדברים כדי להקפיץ את השכר שלו בג'וב החדש. הו לא. משום הרקע הביטחוניסטי והיותו זכר אלפא, כאשר הוא מצחקק בפריים טיים כולנו יודעים שכדאי לצחקק. וכאשר פרצופו חמור סבר, כולנו יודעים שצריך להיות בפוקוס: גדי אמר להיות בפוקוס.

מזל גדי

אבל עולם כמנהגו נוהג, וגם תפקיד המדברר עובר אבולוציה. לגדי נמאס, ככל הנראה, ובהיותו זכר אלפא בגיל המעבר נשבר לו לעבוד. למה לו בעצם, כשהוא יכול לחתום עם איזה בנק ולחגוג כל הדרך אל הפנסיה? הרי מן השאר יבקר אותנו עם תוכניות תיעודיות פה ושם, או ידיעה כזו או אחרת. הג'וב בבנק משאיר לו המון זמן פנוי ואין סיבה שלא יבזבז לפחות מעט ממנו בפריים טיים.

בערוץ עשר נותרים מיקי ויעקב, הוא בתפקיד המבוגר האחראי, והיא בתפקיד האם הגדולה מהחלומות. וחדשות 2, מה יהיה עליהן? ובכן, מלחשים שיש מצב שיונית תישאר שם לבדה. בלי תוספת קושמרו ובלי כלום. האם העם בשל לספוג הנחיות חשיבה מנקבה, סמכותית, מקצוענית ושווה ככל שתהיה? הרעיון בוודאי משעשע כמה בכירים שם, ולו מתוך מחשבה שאפשר לחסוך משרה. אבל בינינו, השמועה ברחוב אומרת שישראל היא עדיין מדגרה של שוביניזם, ולכן סביר להניח שכבר בימים אלה מתחולל מרוץ להחתמת ביטחוניסט עם קבלות. שרמנטיות – יתרון. אם יש לכם את זה, תגישו מועמדות. תוך כמה שנים גם אתם תוכלו לעבוד פעם בחודש בשביל איזה בנק ולחיות טוב כמו מקבץ פרסומות.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully