דור ה-iPod וה-MP3 מחזיר את התקליטים לחיים: מכירות תקליטי הוויניל בבריטניה עלו ב-7% במחצית הראשונה של 2007, לעומת מכירות הדיסקים שירדו ב-6.5 מיליון עותקים לעומת התקופה המקבילה אשתקד. כך עולה מנתונים שפרסמה התאחדות תעשיית התקליטים הבריטית (BPI).
בעידן שבו המכירות הולכות ונשחקות, חברות התקליטים ממתינות כבר זמן רב לחדשות טובות אך לבשורה הזאת אף אחד לא ציפה: למרות שמכירותיהם היו אמורות להיפגע אנושות עם המצאת הדיסקים, ולהיעלם לחלוטין עם הולדת ה-iPod והתפשטות ההורדות באינטרנט, מסתבר שתקליטי הוויניל עוד נושמים ובועטים.
אולם החלק המפתיע ביותר של הזינוק המשמעותי במכירות הווינילים הוא לאו דווקא הנתונים המספריים אלא גילו הממוצע של קהל הצרכנים ההולך ומתרחב שלהם. בניגוד לאמונה הרווחת, העלייה במכירות לא נובעת משטף של צרכנים טכנופוביים בגיל העמידה אלא דווקא מסטודנטים ונערים שמפנים עורף להורדות המוזיקה ונגני ה-MP3 לטובת התקליט הישן והטוב.
לפי נתוני ה-BPI, מכירות ה-7 אינצ'ים עלו ב-7% במחצית הראשונה של 2007 כש-Icky Thump של הווייט סטרייפס הוא הסינגל הנמכר ביותר. כיום, יותר משני שלישים מתוך כל הסינגלים שיוצאים בבריטניה מוצאים גם על גבי תקליטים עם מכירות שעולות על מיליון עותקים. למרות שהמספרים עדיין רחוקים מימי תור הזהב של הוויניל בשנות ה-60 וה-70, מכירות התקליטים הוכפלו פי 5 מאז 2002.
7 איינץ' ניילס
משמעות העלייה במכירות התקליטים היא שמדפי הווינילים בחנויות המוזיקה הגדולות, שבעבר נדחקו לצד והועמסו בתקליטים ישנים, מתמלאים בהוצאות חדשות שנקנות על ידי קהל קונים צעיר להפליא.
"אוכלוסיית הסטודנטים אוהבת את ה-7 אינץ'. אני עדיין לא בטוח שאני מאמין למונח 'דור ה-MP3'. יכול להיות לך כונן מלא במוזיקה ושום דבר שיעיד על זה. אוספי תקליטים, מנגד, הם דבר מאד אישי", מספר סטוארט סמית, בעל חנות תקליטים בווריקשייר, שציין כי הוא מוכר בין 300 ל-600 תקליטים מדי שבוע, בעיקר ללקוחות צעירים.
כשפתח סמית את חנות התקליטים שלו ב-2005, הייתה הורדת המוזיקה והפיראטיות בשיאה וחנות המוקדשת כולה לפורמט הוויניל הנשכח לא נראתה כמו התוכנית העסקית החכמה ביותר. שנתיים לאחר מכן, Icky Thump מכר יותר מכל סינגל אחר שיצא בפורמט 7 אינץ' ב-20 השנים האחרונות, ויותר ויותר להקות וחברות תקליטים מגלות מחדש את התקליט.
דובר קמעונאית המוזיקה הבריטית HMV, ג'נארו קסטלדו, מסכים עם הנתונים לפיהם הוויניל חזר מתהום הנשייה ומטיל את האחריות לתופעה על להקות צעירות ואופנתיות כמו פרנץ פרדיננד וארקטיק מאנקיז שהוציאו תקליטים על גבי ויניל ומשכו את קהל המעריצים שלהן לפורמט הישן.
"הלייבלים הבינו שזה קול שלהקות יוציאו גם על גבי ויניל, במיוחד במהדורות מוגבלות שנחטפות על ידי אספנים", אומר קסטלדו.