פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      יאסו, יוני

      הצצה ראשונה לשושלת המוזיקלית של משפחת פוליקר: אחיינו של יהודה, סינגר-סונגרייטר צעיר, לקראת הופעת בכורה. עזבו אתכם מבוזוקי, תנסו דיסטורשנים

      יוני פוליקר התחיל לכתוב ולנגן עוד מאז שהיה זאטוט פוחז - ומה הפלא? כשדוד שלך הוא יהודה פוליקר, אחד מהמוזיקאים החשובים והמוערכים שצמחו ברוק הישראלי, שסביב תרומתו ואיכותו קיים קונצנזוס חוצה גלויות – כדאי שתצא מוזיקאי. יוני עובד בימים אלה על אלבומו הראשון, ובקרוב יעלה לחרוך את הבמות עם ההרכב איתו הוא מנגן.

      יוני הוא בנו של משה פוליקר, אחיו של יהודה. "זה תמיד היה שם", מספר פוליקר הצעיר, "מגיל שנתיים הייתי צמוד לגיטרות מפלסטיק. כל הזמן ניגנתי ויצרתי וזה היה רק עניין של זמן עד שיצאו חומרים טובים. אף פעם לא למדתי מוזיקה באופן מסודר, התחלתי מניסיונות על גיטרה והתגלגלתי לתופים לאורגן ולכל מיני שטויות". בימים אלה מנגן יוני עם המתופף דרור גל-עד, הגיטריסט אמיר קריגר והבסיסיט אלדד אורלב. ההרכב עובד במרץ לקראת הופעה ראשונה ב-5 באוגוסט בבארבי כשלאחריה, ב-30 באוגוסט, יעלו על הבמה האלטרנטיבית בפסטיבל "סלקום ווליום" בכנרת.

      למי שקיווה שהדור הבא ילך גם הוא אחר גליקריה, מנוליס רסוליס ושאר חברי המשפחה - צפויה אכזבה. פוליקר ג'וניור מעדיף לזנוח את הצזיקי לטובת התחרעות על הגיטרה: "מוזיקה יוונית זו מוזיקה שאני אוהב מאוד, אבל לא הייתי יוצר אותה או 'טובע' לתוכה. אני עושה רוק מלוכלך ומחוספס כמו זה שאני אוהב להקשיב לו. מעין סאונד שלא ממש מזוהה עם רוק ישראלי מיינסטרימי. אמנם הטקטסים כתובים בעברית, אבל מה שיוצא בפועל הוא לא רוק מקומי. אני מושפע מג'ימי הנדריקס, קווין אוף דה סטון אייג', רייג' אגינסט דה משין, פו פייטרס, נירוונה ועוד - זה הסאונד שאני הכי אוהב."

      עם הדוד הוא כבר הספיק לחלוק את הבמה בסיבוב ההופעות "אוריינט אקספרס אנפלאגד", בו היה מופקד על הגיטרה והבוזוקי: "היה בסדר גמור, נחמד", מצטנע פוליקר, "זאת הייתה חוויה מאתגרת בלי שום קשר לקהל הרב שהיה שם –זאת הייתה מוזיקה שונה, מהלכים טכניים שאני לא מנגן באופן טבעי. הגעתי להרכב שליווה את יהודה די במקרה. באותה תקופה הם חיפשו גיטריסט להפקה ואני הייתי בת"א. ידעתי שחיפשו ופשוט הצעתי את עצמי. יהודה יודע איך אני מנגן, אז לא הייתה לו שום בעיה. הוא לא אחד שעושה הנחות, כי הוא צריך נגנים טובים איתו. זה לא שאני מחמיא לעצמי, אבל אני גם מכיר את כל החומרים האלה מילדות, זה די ספוג בי איפשהוא".

      קשרי משפחה

      יוני פוליקר מודע לעובדה שקשרי המשפחה יעסיקו לא מעט מאזינים, שבוודאי יערכו השוואות בין הדורות השונים לבית פוליקר, אבל הוא לא מתרגש: " אני לא בא להוכיח שום דבר לאף אחד, מי שיש לו ציפיות, או שיתאכזב או שלא - שילמד לא לפתח ציפיות. זה לא משהו שאני חושב עליו כל הזמן. אני ממש לא חרד מהקישור בינינו, הרי הוא דוד שלי ואני אוהב אותו. שאנשים יסתכלו עלי איך שהם רוצים, זה לא תלוי בי, אז אני מקבל הכל בברכה, לא מתעסק בזה וזה לא מפריע לי בכלל".

      על ההופעות הקרבות הוא מספר: "אנחנו כבר עובדים בערך חודשיים שלושה לקראת המופע. לא מלחיץ אותנו להופיע מול קהל גדול בפסטיבל, משום שבדרך כלל אנחנו די מרוכזים בעצמנו כשאנחנו מנגנים. זה לא משנה אם יש בן אדם אחד או אלף אנשים, זה אותו המופע - באים ומנגנים את השירים. יכול להיות שהאנרגיות יהיו מעט שונות מכיוון שמקום פתוח הוא הרבה פחות אינטימי."

      ההרכב הקליט כבר את אלבומו הראשון באולפן הביתי של יוני, ולמרות שזה מנסה להתחמק מן הקישור המשפחתי ולעמוד בפרונט בזכות עצמו, ובצדק - את המאסטרים הוא נתן גם לדוד לשמוע: "אני תמיד מערב אותו, משתף אותו, אבל כמו שאני משתף כל חבר אחר במשפחה או חברים קרובים. השמעתי לו את החומרים שהקלטנו, לא ממש היו לו הערות, הוא אמר שהוא מאוד אוהב את זה."