גל רודף גל ונשבר

"התוכנית הינה תוכנית סאטירה, כך שאין לייחס כל משמעות לדברים שנאמרו וגו'" - תווית "סאטירה" מתלבשת מצוין בשלב המגננה מול הביקורות הקטלניות. "לא, אתם לא מבינים, זו תוכנית שהקדימה את זמנה, היא גאונית" וגם "זה לא חיקוי של משחק מכור"... אחרי שעה של טראש טלוויזיוני, מתגלה האמת המרה של "גלגל החדשות": מדובר בתוכנית נונסנס מן הזן הנחות ביותר – מבחינתם, טמטום הוא סאטירה.

מדובר בצוות משופשף של קומיקאים, חלקם מהבכירים שהיו בישראל (יאיר ניצני), שמביישים את המסך והצופה, אבל בעיקר את עצמם. כל אחד מהם חוטא לעצמו: יובל שגב איש מצחיק, באמת. כמעט כל צפצוף שהוא מוציא מגרונו מגיע לאוזניים של הצופה בצורה משעשעת – משהו בגובה הדציבלים הסמי-נשי, אולי זו בכלל העילגות, אולי הפרצוף החבוט, אולי המבטא הערבי שלו, בעיקר כשהוא אומר את ה"קאן" של ה"טוקאן". אבל מה שעובד בביפ, לא עובד בפריים טיים. כלומר, עובד, אבל מדובר בהומור מטופש, כשהבטיחו לנו סאטירה.

על ארז שלם אי אפשר להרחיב את הדיבור, מאחר שניכר בו כי הוא משקה את עצמו בתחושה שהוא מצחיק. בדיחות הקרש שלו גרועות יותר מתקופת יאיר לפיד - אין בהן אינטליגנציה, אין הומור, לא מדובשו (נונסנס) ולא מעוקצו (סאטירה סו קולד). רועי לוי ממשיך להיות הנודניק שמנסה לדחוף את עצמו בכל מחיר. הוא ניגש לבועה מעל ראשה של טוקאן ולוקח משם את שגב, באמתלת קריצה של "נשתבשה דעתו, רחמנא לצלן". רועי לוי, האם אתה חכם יותר מתלמיד כיתה ו'? ברור שכן. אז למה אתה מתאמץ לגזול מאותו תלמיד את ההומור השייך לו?

מיכל גבריאלוב נמצאת בפאנל על תקן הערסית או הפרחה, גרסה חדשנית של "לימור", אבל בסגנון משחק מעורבב - אמור להיראות כמו אילתור אך למעשה חלקים ממנו כתובים בחטף. לגבריאלוב חסר הדיוק של הטקסט שנכתב ב"רק בישראל" כדי להפוך לפרחה הבאה של המדינה (זו, אגב, מחמאה). רק רמי ורד, מהמנוסים שבמשתתפים, מבריק אחת לכמה נסיונות – טוב, לא באמת, הוא לא ממש מבריק, אבל לפחות הוכיח שהוא מכיר את החומרים ומסוגל להעלות חיוך מדי פעם.

ויאיר ניצני? ניצני הגדול, איש שחי ונושם סאטירה, עוד מימי "האשם תמיד" ועד "אחורי החדשות" המבריקה, ניצב על תקן ליצן החצר שצריך לחייך כשיורדים על הקרחת וההומור שלו. אם היה יושב כחלק מהפאנל, "גלגל החדשות" הייתה יכולה להתחיל לקבל את הטוויסט הנשכני שכל כך חסר לה.

אמנם ניכר שיוצרי התוכנית צפו באחת או שתיים מתוכניות "משחק מכור" (אחרי הכל, זה נמצא חינם בארכיון של רשת ואפשר לגשת בהפסקת המים) – דבר שבולט גם בשמות הפינות, אבל הביצוע כושל ביותר. מה שבלט ב"משחק מכור", מעבר לשנינויות, הסאטירה והבדיחות - היה בניית מערכות היחסים בין חברי הפאנל, אווירת הפאן, היריבות ואפיון הדמויות. ב"גלגל החדשות" זה לא יכול לקרות. אפילו רשף לוי, ממייסדי "משחק", אוחז בסקס-אפיל גדול יותר מזה של ארז שלם; כל סיכוי למתח מיני בין רמי ורד למיכל גבריאלוב הוא קלוש ביותר; ואל תנסו אפילו לצחוק על השפתיים של רועי לוי בתוך הזקנקן הצרפתי. לא. זה פשוט לא זה.


"גלגל החדשות", ימי שני, 21:00, ערוץ 2