וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

הגידו כן לכן-כן

אלון עוזיאל

5.8.2007 / 9:09

יה יה יה'ז חוזרים לשורשים עם אי.פי חדש, אפקס טווין חוזר עם עוד דחקה לא ברורה ואלון עוזיאל מבסוט מהחיים

ה-Yeah Yeah Yeahs אוהבים לתת למעריצים שלהם לחכות. הם הוציאו את אי-פי הבכורה שלהם ב-2001 – אולי השנה שבה היה הכי טוב להיות רוקר בניו-יורק – ונתנו להייפ לטייל בעצמו בכל אומת האינדי. כשהאי-פי השני שלהם, “Machine”, יצא שנה אחר כך, כבר לא היה סופרלטיב שלא הוצמד להם. אלבום מלא עוד לא היה בנמצא, אבל קרן או, הזמרת שבחזית, כבר הוכרזה כאישה הראשונה של גל הגיטרות הנוכחית. כנראה בצדק.

אך השלישייה לא מיהרה "לרכב על הגל" ולנתב את אהבת הקהל לחשבון הבנק שלהם. הם חיכו – אולי כי לא היה להם מספיק חומרים ואולי כי הם לא אנשים לחוצים – עד 2003, עד שהוציאו את אלבום הבכורה שלהם, “Fever To Tell”, איתו הם כבר לגמרי הפכו לאגדה. אם יש לך סווטשירט עם ריץ' ראץ' של אדידס, בטוח שמעת את הדיסק הזה מתחילתו ועד סופו, לפחות פעם אחת.

ואז הם ייבשו אותנו לעוד שלוש שנים. כן, הם אולי הופיעו המון בארה"ב ובאירופה, אבל מבחינתנו, הקהל הישראלי, הם נעלמו לגמרי עד “Show Your Bones” המצוין של 2006. לכן, על אף שאנחנו מקבלים אי-פי חדש של היה יה יז רק קצת יותר משנה אחרי האלבום הקודם, אל תחשבו שהם הפכו פתאום לפרודוקטיביים - “Is Is EP” לא מורכב מחומרים חדשים, אלא מחמישה שירים שהוקלטו ב-2004, בין שני האלבומים של הלהקה. ואולי טוב שכך.

עבור כל מי שהתאכזב מ-"Show Your Bones" (לא אני, אבל היו לא מעטים), האי-פי יספק עוד כמה קטעים שנשמעים כאילו שנחתכו היישר מאותה בכורה. הקלטות שכנראה לא נכנסו ל-“Bones” בגלל שנשמעו יותר מדי כמו “Fever”, ולא כי לא היו טובות מספיק.

צריך רק לשרוד את הקטע הפותח "Rockers To Swallow", שלדעתי קצת כבד ומזכיר יותר מדי את Babes in Toyland, ואז עוברים לשרשרת קטעים מעולים. “Down Boy” היא כמעט-בלדה משובחת, שמראה את הקשת הרחבה שקרן או מסוגלת לפעול בה; “10 x 10” הוא קטע טיפוסי וממש דביק, ואם אתם מחפשים להיט, תפנו ל-“Kiss Kiss”. בכל מקרה, תנסו ליהנות מ-“Is Is” כמה שיותר – סביר שייקח זמן עד שתשמעו משהו חדש של היה יה יז.
יה יה יז, “Is Is EP” (הליקון / Polydor)

זה לא אתם, זה אני

ריצ'רד די. ג'ייימס אוהב לשחק לנו עם המוח. אם לא הספיקו לכם ריליסים תחת מיליון שמות (אפקס טווין הוא המוכר ביותר מבניהם), הטנק שקנה, הבנק הנטוש בו הוא התגורר ושאר הצ'יזבטים המעייפים שעטפו את המיתולוגיה שטווה לעצמו, קבלו תעלול נוסף בכיכובו של החתול, שנקרא The Tuss.

למעשה, טרם הוכח ש-The Tuss הוא אכן פרויקט של ג'יימס, או אפילו איזשהו הרכב שהוא חלק ממנו. לכאורה, מדובר בצמד מוזיקאים מקורניש – בריאן וקארן טרגסקין שמם. אך לא צריך להיות גאון בשביל להבין שמדובר באפקס טווין: בתור התחלה, מדובר בטריק שהבריטי החיוור עשה לא פעם. בנוסף, האלבום והאי-פי של The Tuss, שבדיוק ראו אור בימים אלו, יצאו בריפלקס – הלייבל של ג'יימס עצמו. אם תקשיבו לקטעים השונים, כבר לא תוכלו לדמיין שמדובר במעשייה: הקטעים האלו יושבים בול על הקו הסגנוני המונחה של ג'יימס, וקשה להאמין שמישהו מסוגל לעשות את אפקס טווין יותר טוב מאפקס טווין – אחרי הכל, מדובר בגאון עם הסאונד הכי ייחודי באלקטרוניקה.

The Tuss ממשיך בנקודה שסדרת ה-Analord של ג'יימס (תחת השם AFX) הפסיקה. בעצם, מדובר בהכלאה של שני הסגנונות שאפקס טווין הכי ידוע בהם: האסיד האנלוגי, המרוכז והמהיר, שהתחיל בימי “Analogue Bubbelbath” של שנות ה-90 והגיע למיצוי ב-11 האי-פיז של סדרת Analord (שכולם יצאו ב-2005!) והדרילנ'בייס / IDM של “Drukqs”. זה מבולגן, מפואר, מרשים והכי אפקס טווין שאפשר. זה כאילו שג'יימס החליט שהוא לא רוצה לחדש יותר כלום מוזיקלית – שטוב לו איפה שהוא נמצא, אז הוא ממציא שמות חדשים, בשביל שלא יגידו שהוא דורך במקום. והאמת? לא ממש משנה מי עושה את זה – אני מניח את The Tuss על המדף בדיוק ליד אפקס טווין. לא אכפת לי אם אני טועה.

דה טאסס, “Rushup Edge” ו-“Confederation Through EP” (ריפלקס)

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully