גירל פאוואר: 20 שנה אחרי התרגום האחרון, והנדיר בימינו, עירית לינור תעטה על עצמה מחוך ותחרה ותתרגם את הרומן הקאנוני של ג'יין אוסטן, " גאווה ודעה קדומה". אחרי שהתלבשה לפני שנתיים על פרוייקט צא'רלס דיקנס ותרגמה את "ניקולס ניקלבי", עירית לינור מתפנה ל-61 הפרקים של אליזבט בנט ומר דארסי.
לינור, החלה את עבודת התרגום כבר לפני מספר חודשים, כשהספר מתוכנן לצאת בתחילת 2008 בהוצאת כתר, במסגרת הוצאה מחודשת של ספרי קלאסיקה מודרנית בעריכת יערה שחורי.
"קראתי את כל ששת ספריה, גם את הפחות מעניינים", מעידה על עצמה לינור, "כמו כל בחורה נורמלית, 'גאווה ודעה קדומה' הוא האהוב עלי מכולם" לטענתה, היא יודעת חלקים ממנו בעל פה. לינור אף הלכה עם הערצתה צעד קדימה ויצאה ב-1998 למסע באנגליה בעקבות הסופרת המפורסמת, וכתבה על התרשמותה במגזין "מסע אחר": "בדרום אנגליה הכפרית, בינות כבשים, נחלים וכרי דשא, חיה וטיילה הסופרת הנערצת ג'יין אוסטן. במקומות האלה...התנהלו עלילותיהם של ששת ספריה.
אתרים אלה הפכו בשנים האחרונות למוקדי עלייה לרגל של קבוצות משוגעים לדבר, שהפכו את אוסטן, 180 שנה לאחר מותה, ובצדק גמור, לכוכבת בינלאומית. לדרום אנגליה הכפרית נסענו כדי להשתטח על קברה, לשבת ליד שולחן הכתיבה שלה, ולנסות למצוא את המקומות והבתים ששימשו השראה למפורסם והפופולרי שבספריה, 'גאווה ודעה קדומה'".
ליידי J
במסגרת סדרת ספרי " קלאסיקה וקלאסיקה מודרנית" בעריכת יערה שחורי, הוצאת כתר תוציא לאור ספרים נוספים שאזלו מן המדפים, ובהם מוות רך מאוד מאת סימון דה בובואר, ייאוש מאת ולדימיר נבוקוב, רשימות המלך דוד מאת סטפן היים ואת ספריו של טרומן קפוטה: ארוחת בוקר בטיפאני ובדם קר.
כזכור, לפני מספר שנים נבחר "גאווה ודעה קדומה" בתור הספר ששינה הכי הרבה את הדרך שבה נשים תופסות את עצמן בבריטניה. הספר זכה לעשרות גרסאות טלוויזיוניות וקולנועיות, כשרק לאחרונה עלה לאקרנים "להיות ג'יין", סרט המבוסס על חייה של הסופרת הידועה.
בארץ, התרגום הראשון לעברית נעשה על ידי שושנה שרירא בשנת 1952 ויצא לאור בהוצאת מ. ניומן. תרגום ידוע יותר של הספר נעשה על ידי אהרון אמיר בשם "גאווה ומשפט קדום", אבל רבים מכירים אותו בשם "גאווה ודעה קדומה", השם שניתן לסדרה שהתבססה על הספר, ושודרה בערוץ 1. תרגום נוסף לעברית שנעשה על ידי טלה בר, יצא בשם "אהבה וגאווה" בהוצאת אור-עם בשנת 1984.