"עסקת חבילה" של יפתח רייכר עתיר הוא ספר בעייתי לביקורת. יש בו משהו שמתעקש ליפול בין כיסאות, משהו שלא עובד. כספר אקשן הוא נייח ודברני מדי; כרומן משפחתי המגע שלו מדי טכני ויבש. עם זאת, הוא ספר מעניין בצירופיו, בעל שלד חזק ומבנה מגובש. יותר מזה, הוא מרגש בהעזה שלו ללכת עם גיבור מסורבל, מוגבל, משתדל. זה יפה ונכון לספר ביכורים שיעסוק באדם שלומד לדבר אל עצמו דיבור חדש - וזה מה שזוכה לו אבנר בן הר, גיבורו של רייכר-עתיר, בסוף הספר.
אבנר הוא מג"ד צנחנים לשעבר שאבד עליו הכלח. בנו אינו מעוניין להמשיך בדרכו הקרבית, אשתו עייפה ממנו וחייו באזרחות אפורים. הוא אדם שזוהרו עמם. בתנאים אלה מוביל המחבר את אבנר ואת בנו לחופשת סקי לפני גיוס, שהאישה ממאנת להצטרף אליה, מעדיפה לבלות בבית עם המאהב. כבר בסיטואציה הזו יש רעננות עכשווית: לקחת דמות שמייצגת כל מה שהיה נחשב "מצטיין" ולפגוש אותה עת היא נקלשת, במקביל לחילופי הערכים בחברה.
ז'אנר הפעולה מבקש כי תהיה הסתבכות במקרה זה, סופה מושלגת ופציעה של הבן וכי הגיבור יציל את כולם ויזכה מחדש בלב האישה. או ישתדרג, ויקבל אישה סקסית וצעירה ממנה. אנו מצפים לראות כיצד המג"ד, חיית השטח לשעבר, יתאפס על המשבר ויפתור אותו מייד. אבל כאן יוצא המחבר באקט סרבני ולא הולך עם הנוסח אלא מפרק את אבנר, מפצל אותו מבנו, ומוליך אותו אובד עצות ומבוהל בשלג. בהמשך האישה אכן חוברת למשפחה והדברים אכן נפתרים, אבל בנוסח משובש משהו, נוסח שמטיל מום בלב הגברי של הז'אנר.
צנחן צונח
אבל לא נראה כי הספר שם לו למטרה להתמודד עם הז'אנר ולעקוץ אותו מבפנים. נדמה שהשיבוש אינו לגמרי בשליטה, אלא שאמת אחרת פשוט צדה את מבטו של הכותב - האפשרות לחקור יחידה משפחתית שמוקד הגרביטציה שלה נחלש, וכל פרט בה צף לו למוקדי משיכה אחרים, ופתאום, בבום פנימי, הם מתכנסים יחד מכח תאונה שמאיימת על כל מה שיקר להם. כך יוצא שהספר נודד בין שתי האפשרויות ואינו מצליח למצות לחלוטין אף אחת מהן באופן עקיב. עם זאת ישנה תנועה שלישית שמפציעה ממש בסיום: דלת נפתחת לנו למפגש מחודש עם הדמות הראשית ולמידת שליטה של המחבר לאורך ורוחב הדרך.
התהום עימה מתמודד גיבור הספר, אבנר, משתרעת בין אתוס מסוים שהוביל אותו מבחרות עד בגרות, לבין מציאות חדשה אליה הוא נחשף עם שחרורו זהו פער שמאפיין חברה. חברה שבצעירותה היתה סולידארית, חדורת אמונה בכח פיזי כמנוף של שינוי, חברה בה הגבר התווה בה את הדרך. לאישה, באותו מבנה, חולקו תפקידים של שכללו בעיקר ציפייה פסיבית לשובו של הזכר ממילואים או שירות אמיץ אחר, לתחזק בית, לגדל ילדים. להעניק חום, לעודד ולהכין סנדוויצ'ים.
מאז הארץ נבנתה. הקרבות הוכרעו. הכלכלה הופרטה, הסולידאריות התפרקה, האישה נאלצה ללכת לעבוד, הפכה יצרנית, הקימה עסקים - האיזון הקודם השתנה. עמידתו של הגבר בקודים הישנים כבר אין בה אותה בלעדיות שהיתה טבעית לו בעידן שחלף. הגבר נאלץ לגלות את עצמו מחדש בלי התמיכה המובנת מאליה, הוא כבר אינו יכול להיות כל מה שאינו נחשב נשי. הוא נקלע למבוכה ומבוכה זו הינה המנוע של הספר הזה לטעמי.
ובהתמודדות עם מבוכה זו כוחו של הספר. הוא מאמץ אליו סמל שלישי, סמל של קבלת עול, את ברית המילה. שני הגיבורים, האב ובנו, יוצאים חבולים בסיום. הבן על קביים והאב עם יד שבורה. בצליעתם המשותפת יש משום הודאה בכוחה המוגבל של הגבריות. ובאותה עת, גם הזדמנות, שהמציאות המעליבה נותנת להם, על מנת לנסח את עצמם מחדש, במילותיהם שלהם.
"עסקת חבילה" מאת יפתח רייכר-עתיר. הוצאת מעריב