פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      אשראי המאמין

      ויזה כאל מתנצלים על שיטת הנקודות? תעשו לנו טובה. ליבי גלבר מתקוממת, ומעדיפה מזומן

      הלהיט התורן בשוק הסרטים הדוקומנטאריים-חברתיים-אקטיביסטיים נקרא "Maxed Out", ומטפל - אחרי שכבר נכנסו במותגים, מקדונלד'ס וג'ורג' בוש - באחת הבעיות הבוערות ביותר של אמריקה – גירעונות האשראי העצומים שיש לאזרחיה, שלמדו למקסם את גבולות האשראי שנותנים להם הבנקים והחברות ולחיות מתקציב גבוה בהרבה מזה שמאפשרת להם המשכורת החודשית. ההשלכות החברתיות על אומה שחיה באוברדראפט מתמיד הן מבעיתות ומתגלעות בעיקר בעתות משבר, דוגמת הוריקן קתרינה, שחשף את שבירותה הכלכלית של ארה"ב.

      אם נדמה לכם שחברות האשראי סובלות מאזרחים שמנצלים את התנאים שהן מאפשרות, טעות גדולה בידיכם – חברות האשראי הן המשעבדות החדשות של האזרח, כאשר הן כולאות אותו בכלובי זהב מזויפים השייכים להן.

      מי שצופה בפרסומת החדשה של ויזה כאל, בכיכובו של שי אביבי, ובלבו שמחה על כך שחברת אשראי מהמובילות במשק כביכול מודה בטעות, או חושב שיש בהתנצלות הזו שמץ של כנות או אכפתיות כלפי הלקוחות, נופל פעם נוספת בפח האשראי והאפשרויות הכוזבות הבלתי מוגבלות שהיא מציבה. לחברת האשראי לא אכפת ששיטת הנקודות גרמה לכם לצרוך רק יותר – היא באמת מצטערת, על כך שהיא לא השכילה למנף את שיטת הקטלוגים והנקודות לכדי יותר רווחים ולא מצאה דרך שתאפשר לכם לנפק לה יותר עמלות עד עכשיו.

      ה"התנצלות" של חברת כאל מטופשת יותר משיטת הנקודות עצמה. היא פונה לאנשים שהתקשו להבין שהנקודות פעלו לרעת הלקוח. הרי ברוב המקרים הוא נאלץ לשלם על מוצר מכספו בנוסף לנקודות שהצטברו, מה גם שסביר להניח שמלכתחילה לא היה רוכש את המוצר אילולא ההזדמנות (אכן, מגהץ אדים זו חתיכת הזדמנות).

      שיטת הנקודות היא עוד פן בתכסיס של חברות האשראי לגרום לנו לחשוב שאנחנו בעצם חוסכים כסף, שנפתחות בפנינו אפשרויות, בזמן שההפך הוא הנכון. כך גם שיטת פרסום ההלוואות: "כאל לרצות יותר" – בטח קל, רק שאחר כך נהיה חייבים יותר כסף, והופ, שוב הרוויחו על חשבוננו למרות שיכלנו גם להימנע מהבזבוז. את הנקודות יחליפו מעתה הנחות, ששולחות את הצרכן לזיכרונות המתוקים של כרטיסי ההנחות מהניינטיז דוגמת "מנוי בילוי" ו"בילוי פלוס", שהרעיפו לכאורה על מנוייהן הנחות למכביר – למשל לגלידריות בנהריה ואולמות באולינג בקיריון – ומצאו את דרכן לחשבון הבנק של לקוחותיהן.

      כמובן שיש נאיביות בהתמרמרות על פרסומות באשר הן, אבל זאת העכשווית כל כך מעצבנת, כל כך צוחקת ללקוח בפנים, שאולי כדאי לתת למי שהגה אותה סיבה אמיתית להתנצל. הגיע הזמן שיהיה ברור לנו שחברות אשראי (כמו כל גוף מסחרי, כולל וואלה!) רוצות שנבזבז, כמה שיותר, ורצוי אצלן. הרי כל הקונספט של כרטיס אשראי הוא לגרום לנו לבזבז עוד ועוד תוך השקטת המצפון על ידי האשליה שעד שיגיע תאריך התשלום כבר יהיה בידינו את הסכום שיוכל לכסות על הקניה. וכשזה לא עובד, כלומר המצפון כבר לא שקט כמו פעם והיד שנשלחת אל הכיס כבדה יותר, הן מתנצלות. עדיין לא באמת הבנתי על מה.

      אין בדברים אלה האשמה כלפי חברת אשראי זו או אחרת. יותר מכך, הטענה היא בעיקר ללקוחות שנותנים לעצמם להאמין שגוף שחי מהכסף שלנו אי פעם יעזור לנו לחסוך. אלא שלעשות ספין ולהפוך את כל הסוגיה להתנצלות שמתיימרת להיות כנה, לשחק את משחק המודעות העצמית ולצפות שהקונץ יעבוד, זה כבר טיפה מוגזם. או שלא - תודו שנכנסתם לאתר שלהם לבדוק מה אנחנו "באמת רוצים".