אני זוכר את זה כאילו זה קרה לפני 24 שנה. "מותחן" אמנם יצא ב-1982, אבל בישראל של שנות השמונים היה פער של שנה לפחות עד שמייקל ג'קסון הפך לשיחת היום בבתי הספר היסודיים. אהוד מנור - חמור סבר כהרגלו אך עדיין אינו יכול להסתיר את התרגשותו - הכריז ש"אתם עומדים לראות, הקליפ הכי יקר בהיסטוריה". נדמה לי שהייתה איזו אזהרה לפני ההקרנה של הגרסה המלאה (15 דקות), שבקשה להרחיק ילדים קטנים מהמרקע, אבל מול המבטים שלי ושל אחי, לא היה לאמא שלי סיכוי. ידענו שכולם, אבל פאקינג כולם, ידברו עליו בהפסקות, בשיעורים ובכל דקה אפשרית.
"מותחן" של מייקל ג'קסון היה האלבום שכל ילד מתוך ה-40 שהיו בכיתה ו'2 בבית ספר שלום עליכם בחולון קיבל ליום ההולדת; האלבום שרקדנו בתקופה שההורים היו צריכים לשים את התקליט בשבילנו ולמי שהיה אותו בקסטה היתה גם את האפשרות להעביר את השירים המעצבנים ולחתוך ישר לשיר האהוב עליו מהאלבום הכי נמכר בהיסטוריה. לבנים היו בדרך כלל היו 3 כאלו: "בילי ג'ין", "ביט איט" ו"שיר הנושא"; לבנות היה גם את "Human Nature" ו-"The Girl Is Mine", שבנים למדו לאהוב בזמן סלואים שבהם זוג ידיים מגושמות ומזיעות ניסו לברר איך ולמה הן לובשות חזיה. היו הרבה שירים בתקופה ההיא, יותר מדי אם תשאלו אותי, אבל לא היו הרבה תקליטים שהתנגנו מתחילתם ועד סופם במסיבות הכיתה. ב"מותחן" היה ונותר כל מה שצריך כדי להרים מסיבה גם לאחר שנגמרו רבעי הפיתה עם החומוס והמלפפון החמוץ. קודם כל הגרוב הרוצח שלו, שמקורותיו באלבום הקודם (והלא פחות טוב, אבל עדיין אין בו את "בילי ג'ין"), יכולת כתיבת שירים ברמה הקלאסית ביותר, זמר שכרגע יודע (או לא) שהוא בשיא, מפיק משופם עם שם של בקבוק משקה מהסבנטיז (נחשו לבד מה שותה דור הג'ינס). אבל מעל לכל היו אלה הקליפים.
זו היתה הפעם ראשונה שקליפים נצרבו בתודעה הויזואלית והדהדו לא פחות מהמוזיקה שלוותה אותם. היי, אתם עדיין רואים אותם ביו טיוב. "בילי ג'ין", עם המדרכה שנדלקת היה הצנוע מביניהם, "ביט איט" היה מין גרסה אייטיזית לסיפור הפרברים עם ההוא שדומה לג'ון אוטס, וכמובן האמא והאבא של כל הקליפים; הקליפ שעמד על תקציב לא נורמלי של כמעט מיליון דולר. גבירותיי ורבותיי זה עומד להיות מפחיד. מפחיד לאללה. ועדיין, אף אחד, בטח לא אחד מלובשי מכנסי הרכיבה של רולנד ששון, חולצות MP's ונעלי ג'אז שחורות - אתם יודעים מה, גם לא מישהו מהמבינים המבוגרים דאז (מנור, קוטנר וחרסונסקי) - לא יכל לנחש עד כמה מפחיד זה באמת הולך להיות; עד כמה בלתי נתפש הוא סיפור חייו ההולך ונכתב של כוכב הפופ הגדול ביותר בהיסטוריה; על כך שהקליפ זה הוא למעשה פרומו בן רבע שעה למה שעתיד לקרות למי שמצולם על העטיפה לבוש חליפה לבנה בוהקת, תלתליו עשויים בקפידה ומבטו עדיין משדר סוג של אנושיות. כן מייקל ג'קסון היה פעם בנאדם, ובתקופה ההיא, הוא לא רק היה בנאדם, אלא אפילו שחור.
איפה מוצאים מעיל אדום עם ריצ'רצ'ים?
שנה וחצי לאחר צאת האלבום יצא המיני סרט הזה שהקרנתו בערוץ הראשון בשיא הפריים טיים (לא הייתה מילה כזו בארץ עדיין) התחילה את שגעת מייקל ג'קסון שהתרוצצה בארץ לפחות שלוש שנים לאחר אותו שידור מיתולוגי. אני זוכר שבעקבותיו החלה להתגבש אצלי ההכרה שבאמריקה יש מלאן ת'לפים דברים שאין כאן. המעיל האדום עם הריצ'רצ'ים האלכסונים למשל. נעליים של חברה צעירה ואידיאליסטית בשם המוזר "נייקי" והעובדה שיש גרסה תוצרת חוץ נפתחת לאלבום הזה בה מייקל מצולם, מחובק ומחייך כשגור נמרים מגרגר בחיקו. ב"צלילי המוסיקה" בחולון עדיין לא שמעו עליה.
אתם יודעים מה קרה בקליפ ואתם יודעים מה קרה למייקל. מנער שחור קל רגליים עם קול מדהים ויכולת הופעה בלתי נתפשת הוא הפך בחייו לגרסה חיוורת של המפלצת שהפחידה את תואמת הדיאנה רוס מהקליפ. מייקל עבר משהו במותחן ואני לא מדבר על רמונט לבית כדי שיוכל להכיל את כמויות הפרסים ואלבומי הפלטינה שהאלבום הזה הביא לו. הוא הלך על כל הקופה ועשה רמונט כולל - ממש לא מוצלח - לעצמו. בשיא היצירתיות שלו, כשהוא נותן בראש כמו משוגע, האיש שפעם הימם את העולם בצעדי ריקוד מהירח, החל להתנהג כאחד שסובל מקדחת ירח ולא חלף הרבה זמן עש שהכינוי וואקו התווסף לג'אקו שפעם הוא היה. כנראה יותר מדי אנשים חמדניים היו סביבו והתחילו לחרפן את מי שכתב, שר ורקד את שירי הפופ המושלמים ביותר בעידן הפוסט-ביטלסי. כסף גורם לך לעשות דברים מוזרים. הרבה כסף גורם לך לעשות דברים שלא ניתן להתחרט עליהם.
אייקון גדול יותר מצבע
אני לא יודע כמה מליונים מייקל קיבל עבור השתתפותו במה שהיה עד אז היכל התהילה הלבן של אמריקה בפריים טיים - פרסומת לפפסי. במקום להפוך לאייקון גדול יותר מצבע, ג'קסון בחר להצניע את היותו האמן השחור הראשון ששודר בתחנה הצעירה MTV , את היותו השחור הראשון שהצטלם לפרסומת ובחר להתחבא. בתחילה מאחורי משקפי שמש ענקיות, כפפות מוזהבות, השתלות שיער, חליפות הסרג'נט-פפר בגרסת הסופר בלינג, הזכויות על השירים של הביטלס שנקנו לאחר שמייקל מצא את עצמו עשיר מדי וניתוח פלסטי ראשון באף. מיד אחר כך הגיעו התירוצים על מחלה משונה נטולת שם, וצבע שהחוויר גם אחרי שהסתיימה תקופת שלטונו של רונלד רייגן ואמריקה החלה להיפתח לניינטיז.
"מותחן" שם את מייקל בעולם שתמיד רצה לחיות בו והרחיק אותו מהעולם שאנשים כמונו עדיין מנסים לחיות בו. "מותחן" שם מייקל הצעיר באגדה בה קוף יכול להיות החבר הטוב ביותר שלך, המיטה שלך נמצאת בתוך אוהל חמצן והמקום בו אתה גר קרוי על שם ארצו של פיטר פן. 25 שנה אחר כך, דור שלם עבר ומייקל נותר מפחיד יותר ממוטציית הזומבי-איש זאב מהקליפ. 25 שנים בהן עשה את כל שביכולתו להרחיקו מעולם המבוגרים שפעם רקדו לצליליו בכיתה ו'. יא אללה איך שזמן עובר.