פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      התקליטנים נגד אקו"ם

      התקליטנים יצטרכו להמשיך לשלם לאקו"ם 180 שקלים על כל אירוע. הם כועסים, באקו"ם מרוצים, ומי שבטוח ייצא נפסד הם הזוגות המתחתנים

      בית המשפט המחוזי בת"א הכריע לטובת אקו"ם, בסכסוך בינה לבין האיגוד המקצועי לתקליטנים. השופט יהודה זפט דחה בקשה שהגיש האיגוד, יחד עם 155 תקליטנים נוספים, למתן צו הצהרתי זמני בנוגע לגובה דמי השימוש הזמניים שגובה מהם אקו"ם לכל אירוע.

      ב-1 בפברואר השנה נכנס לתוקף ההסכם, לפיו תקליטנים משלמים לאקו"ם תמורת הזכות להשמיע מוזיקה בחתונות, 180 שקלים לכל אירוע. בעבר היה נהוג שבעלי גני האירועים והאולמות שילמו לאקו"ם אך הדבר יצר בעיות ועיכובים בתשלומים.

      אקו"ם טענה כי התעריף שהיה נהוג בעבר לפי התנאים שגובשו בינה לבין הממונה על ההגבלים העסקיים, הוא 180 ¤ לאירוע. התקליטנים, לעומת זאת, טענו כי התעריף שהיה נהוג קודם למתן ההיתר הזמני הוא תעריף שנתי כולל בסך של 10 עד 30 ¤ לאירוע.

      ביהמ"ש חייב את איגוד התקליטנים בתשלום הוצאות לאקו"ם בסך של 20 אלף ¤. מנכ"ל אקו"ם, יוריק בן דוד, אומר כי "מדובר בהחלטה תקדימית וחשובה ביותר לכל היוצרים בישראל".

      "אקו"ם מתנהלת בצורה בריונית"

      "כל יצירה מוזיקלית היא נכס תרבותי ששייך לעם", אומר משה בן ישי, יו"ר איגוד התקליטנים בישראל מזה שבע שנים. "מי שמשתמש בנכסים צריך לשלם, אבל לצערנו הרבה כל הנכסים נמצאים בידי איש אחד. כשהוא מעלה מחירים אין שום פיקוח, למרות שאקו"ם היא גורם כלכלי שכל מטרתו להעצים את נכסיו.

      יצירת מוזיקלית היא לחם. העם לא יכול ללא המוזיקה כמו שהוא לא יכול בלי לחם, אבל אותם נכסים נמצאים בידי גורם שעושה ככל העולה על רוחו. הבעיה היא שלא מעט גורמים רואים בגורם התקליטן קופון כלכלי. למשל, רשימות מומלצים – היום כל תקליטן שרוצה לשרוד חייב להיות מקושר בדיל כזה או אחר עם מספר מקומות, וכל אחד גובה המון כסף בשנה.כדי להיות ברשימת מומלצים של גן אירועים, צריך לשלם בין 500 עד 2000 דולר, פעמיים בשנה, וחייבים להיות בלפחות חמש רשימות כאלה.

      זה ענף לא מוסדר, זה לא מקצוע בר רישום, ונוהרים אליו בני נוער רבים מכל מיני שכבות כדי לעשות אולי כסף קל, או בגלל אותה תפיסה ששגורה אצל הציבור הרחב שטוענת שלדי. ג'יי יש הילת כוכבים. מי שנכנס לענף מהר מאוד מגלה שלא כל הנוצץ זהב, התקליטן צריך להשקיע משאבים רבים, גם כלכליים וגם נפשיים. זה מקצוע שוחק, בשעות הקשות של הלילה. ואמנם אנחנו בחרנו את המקצוע, ואני לא בא בטענות, אבל ההיבט הכלכלי איבד מהמשמעות שלו בדיוק בגלל עניינים כאלה.

      פנינו לאקו"ם כדי להסדיר את הנושא הזה של התשלומים באירועים, אבל הם דחו את העניין ופעלו בצורה בריונית. הם איימו על אתרי שמחות שיפעלו נגדם בכל האמצעים, ומי שנופל בין הכיסאות זה אנחנו, התקליטנים.

      כל בעלי האולמות היו אמורים להעביר תמלוגים לאקו"ם, אבל זאת אוכלוסייה שלא הייתה מוסדרת ועקבית מבחינת התשלומים. היו תביעות ומלחמה עקובה מדם, עד שיום אחד החליטו באקו"ם לקיים הסכם, שפשוט לא ירשו להשמיע מוזיקה באירוע אם האולם לא יציג רשיון שהוסדר עם אקו"ם. בגלל ההסכם הזה האולמות הפכו להיות ש"ג, ובגלל שהתקליטן חלש מבחינת הכוחות הנעים במעגל הזה היה קל מאוד לבעלי האולם לגלגל את התשלום אליו.
      הנושא הזה של להעלות מחירים מאוד רגיש. בניגוד לדעה הרווחת, זה משהו מופרך הרווחים האסטרונומיים שאומרים שיש לתקליטנים. כרגע אנחנו מתכננים לעתור לבית המשפט העליון, כל חברות התקליטנים המובילות ואיגוד התקליטנים הארצי".

      גם עמית רונאל, מנכ"ל קבוצת ד'פלוס המספקת שירותי מוזיקה לאירועים, מתרגז: "ברור שלאומנים מגיע לקבל כסף על מוזיקה. הבעיה שלנו עם אקו"ם זה על הצורה שבה הם מתנהגים, צורה כוחנית. הם דחקו אותנו לפינה ולנו לא נותר אלא להילחם בהם בדרכים משפטיות. הצורה שאקו"ם מתנהגים בה זה איומים, הם מאיימים על האולמות ועל גני האירועים בשביל להוציא מהתקליטנים כסף, וזאת צורה לא חוקית שאנחנו מתקוממים נגדה. גם התקליטנים נפגעים וגם הלקוחות, שיצטרכו כנראה לשלם את ההפרש".

      באקו"ם לא נשארים חייבים

      עורכי הדין נחום ואהוד גבריאלי ממשרד "זליגסון גבריאלי ושות", המייצגים את אקו"ם, אומרים: "האיסור להשמיע מוזיקה באולם ללא רשיון אין מקורו באקו"ם אלא בחוק זכות יוצרים. אכיפת החוק ושמירה על זכויות היוצר אולי איננה פופולארית, אבל אין בה שום בריונות.

      שלא כדברי התקליטנים יצירה איננה שייכת לעם. היא קניינו של יוצרה ויש לקבל את רשותו ולשלם לו תמורה נאותה כדי להשתמש בה.

      המוזיקה שכותבים היוצרים המאוגדים באקו"ם היא כלי העבודה היחיד של התקליטנים. בלי היצירות האלה אין חתונה ואין שימוש למערכת ההגברה של התקליטן. למרות זאת התקליטנים אינם מתביישים לטעון שמאות יוצרים שכותבים את המוסיקה שמושמעת בחתונה אחת, צריכים להתחלק ב-15-20 ש"ח, לעומת התקליטן שגובה למעלה מ-1000 דולר ויותר
      בגין אותה חתונה עצמה".