"ורוניקה מארס" נגד "פריקס אנד גיקס"

שנות שידור: 1999-2000

יוצר: פול פיג

כוכבים בולטים: לינדה קרדליני (לינדזי וויר), ג'ון פרנסיס דליי (סם), ג'ייס פרנקו (דניאל) וסם לוין (ניל)

בשורה אחת: כמה קול להיות חנון

שנות שידור: 2004-‏‏2007

יוצר: רוב תומאס

כוכבים בולטים: קריסטין בל (ורוניקה מארס), אנריקו קולנטוני (קית'), פרסי דאגס (וואלס) וג'ייסון דורינג (לוגן)

בשורה אחת: גשש בלש היה מת לעשות לה סטאז'

על פניו אין קרב אמיתי בין סדרה ששרדה עונה אחת בלבד כמו "פריקס אנד גיקס", אל מול הבלשית הבלתי ניתנת לעצירה לבית מארס. אלא שבחינה מחודשת של "פריקס אנד גיקס" מספקת לנו לא רק סדרה ש – אנחנו סולדים מהמינוח הזה, אבל בכל זאת - הקדימה את זמנה, אלא גם הורישה לנו שניים מהכוחות החזקים ביותר היום בתעשיית הקומדיות האמריקאית - הבמאי/תסריטאי/מפיק ג'אד אפטאו ("בתול בן 40", "הדייט שתקע אותי") והכוכב השמן הכי חינני מאז ג'ק בלאק, סת' רוגן (גיבור "הדייט שתקע אותי" ותסריטאי "חרמן על הזמן"). סיבה נוספת לשימור הפורמלין של "פריקס אנד גיקס", היא העובדה כי הסדרה מתרחשת ב-1980, משמע שגם בזמן אמת - עונת 1999-2000 - וגם עכשיו, הפרספציה של האייטיז לא השתנתה בצורה מיוחדת, והיא אינה נראית מיושנת.

"פריקס אנד גיקס" התיימרה לספר את סיפורו של הקול הדומם בחוויית התיכונים האמריקאית, הפריקים והחנונים, ולאו דווקא את זה של ברנדון וברנדה. היכולת שלה מצד אחד לספק פניני רטרו, מצד שני להיות רלוונטית כלפי סוגיות עכשוויות, גם אם הן התרחשו בשנות השמונים, היתה נדירה. הבעיה העיקרית שלה היתה חוסר איזון בין הפריקס לגיקס. ציר העלילה שלה התמקד במשפחת וויר, ובשני ילדיה - לינדסי, החנונית שהפכה לפריקית, וסאם, שרק עלה לתיכון והוא עדיין מגה-חנון, אבל עם טונות של שארם. סאם וחבריו ניל (היהודי) וביל (שאלרגי לכל דבר), היו דמויות עגולות ושלמות, עם סיפורים מעוררי אמפתיה - אנטי גיבורים קלאסיים, בעוד לינדסי המשיכה להישאר קלישאה של נערה מתבגרת, כשהטוויסט הוא שהיא סתם נראית לא טוב, כמו גם המחזר שלה ניק (ג'ייסון סיגל, "איך פגשתי את אמא"). דווקא דמויות המשנה שלה בתת העלילה שלה - דניאל הסופר-קול, קים שמגיעה מבית שרוף ומילי החנונית הנצחית, היו מעניינות יותר וחבל שלא זכו ליותר זמן מסך.

"ורוניקה מארס" מצדה נמשכה שלוש עונות, שרק השביחו משנה לשנה. מעטות הסדרות שאמורות היו להיות גרועות כמוה. בלשית בתיכון? מה זה כאן, החמישייה והכלב? ואז התווספה לזה הידיעה שמדובר בבלונדינית חמודה? נו, באמת. מה הסיכוי שמדובר בסדרה שאינה חרא מזוקק?

ואז היא עלתה לאוויר, והתחילו להגיע תגובות. והתחיל להיווצר באזז ותחושה שמדובר במשהו שכדאי לתת לו צ'אנס. ומאז גם אנחנו חבר במועדון המעריצים של קריסטן בל, האישה שהיתה צריכה להיות באפי (היא היתה בדיוק בגיל של הדמות כשהסדרה על הקוטלת עלתה לאוויר). וכן, גם הדמות שלה היתה מצוינת - שנונה, מגניבה נראית טוב שחבל, עם טעם משובח בגברים עשירים וקורטוב של הרס עצמי בכל הנוגע לחיי האהבה

אם "באפי" היא "בברלי" עם ערפדים, "ורוניקה" היא "באפי", מינוס האלמנט הגותי והאפיל הלסבי. בעוד העונה היחידה של "פריקס" מעניקה לה מימד קאלטי – אם היו נמשכות עוד עונה או שתיים היא בוודאי היתה מתחרה רצינית על התואר, שכן מעטות הסדרות שהלכו כבר בעונתן הראשונה רחוק כל כך - "ורוניקה" הצליחה לעשות זאת מהרגע הראשון, מבלי להתאמץ יותר מדי, לא להיכנס לשבלונות (למרות שהיא כן עונה לחוקיות הז'אנר) ובעיקר לעשות שמח. חוץ מזה, היא מעולם לא התחסדה, דבר שאי אפשר לומר על "פריקס".

כואב לנו להעיף את סאם וויר בשלב כל כך מוקדם, אבל לפחות בקרב הזה "ורוניקה" שולטת.