פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      האמן 17: תום שובל

      ג'וליאן שגרן הוא הכוכב שלו, הוא יוצר סרטים כדי שיוכל לדבר בחופשיות ועד הביאנלה לאמנות עכשווית לא נזקק להגיע להרצליה

      תום שובל הוא בין המשתתפים בביאנלה הראשונה לאמנות עכשווית בישראל, "העורף".

      הרצליה

      יש שם פסאג'ים כמו באייטיז. תחושה של ביתיות (לא בסגנון של להתכסות בפוך). לפני הביאנלה לא מצאתי את עצמי נזקק להגיע להרצליה.

      פתח תקווה

      עיר הולדתי. מקום שהגדיר את זהותי בזה שיצאתי משם כל בוקר. סרטי האחרון נושא את השם הזה, שעבורי הוא טעון ואירוני.

      קבוצת בבון

      בבון היא קבוצה של חברים שהחליטה לעשות סרטים ללא תמיכה ממסדית. בין החברים - יהושע סימון, אדם סנדרסון, מיכאל הנגבי, דניאל אדר ואני. הקרנו את סרטינו הקצרים בסינמטקים בהקרנות חצות.

      "זו הרוח"

      סרט קצר לביאנלה עם ג'וליאן שגרן, קומיקאי אהוב וזר גמור. המפגש איתו הוא מפגש עם אמן אמיתי. עם הכישרון עצמו.

      כיכר המדינה

      מקום שפשרו עוד לא ברור לי. האם אני מחושק בחללים של אפשרויות או האם זו טבעת חנק יקרה במיוחד?

      תיק עיתונות

      עבור הביאנלה גרם תום שובל לקומיקאי הזכור לטוב מימי הטלוויזיה החינוכית, ג'וליאן שגרן, להסתובב בבגדי קבצן בכיכר המדינה. בסרט שיצר שובל עבור הביאנלה, "זו הרוח", דמותו של שגרן מבוססת על דמויות הנוודים מהסרט האילם בסגנון קיטון וצ'פלין. שגרן מקבל חיזוק בדמותה של מאיה קניג, המגלמת את בתו, והסרט מלווה את מעלליהם במהלך יום שלם, בו הם "שורדים" בכרך התל-אביבי. שובל יצר סרט אילם לכל דבר, הכולל כמיטב המסורת משחק מוגזם המלווה בכתוביות המסבירות לצופה את המתרחש.

      "הסרט הוא כרוניקה של יום בחיי הדמויות, המתמשות בכל הכלים שיש ברשותם, רמאות, גניבה, יכולת 'לחיות ממה שיש'", אומר שובל שעימת את הדמויות על מקומות סטריאוטיפיים המייצגים ראוותנות, עושר וצרכנות כמו כיכר המדינה, בוטיק של פרדה, ובתי קפה יוקרתיים.

      "הנווד משול להומלס", אומר שובל, "צ'פלין וקיטון הן דמויות ללא עבר וללא עתיד שמסתובבים בעולם ומתמודדים עם מצבים. עניין אותי לטעון את הדמויות האלה בתכנים עכשווים,ישראל שבה פער המעמדות ותרבות הצריכה הולכים וגוברים, לעמת את הפרקטיקות של אז והיום".

      בביאנלה יוקרן הסרט ב"לופים", בדומה להקרנה של וידאו- ארט. שובל, שסיים לא מזמן את לימודיו בסם שפיגל, לא ממהר להכניס את סרטו לקטגוריה הזאת: "השאלה היא אם ההגדרה תלויה בפלטפורמת התצוגה. אם סרט מוקרן בגלריה זה הופך אותו אוטומאטית לוידיאו- ארט?". שובל רואה את חווית הצפיה בסרט כקרובה דווקא לניקלודיאון - מכשיר ששימש לצפיה בסרטים בימי ראשית הקולנוע, שזכה לשמו משום שצופה הכניס אליו מטבע 'ניקל' . "הניקלודיאון היה בשימוש בתחילה בעיקר בקרנבלים, ומאוחר יותר זה התפתח למשהו יותר המוני. זה מייצג עבורי את הקולנוע כאמנות שפתוחה לכולם".

      העשיה של שובל נעה בטווח שבין יצירת קליפים (בין השאר לג'ירפות, למוניקה סקס ולשרונה פיק), סרטים קצרים (כולל השתתפות בתחרות וולג'ין עם 'הלב הרעב', בכיכובו של אסי כהן ובהשתתפות איריס קול) לבין כתיבת מאמרים בכתב העת לקולנוע "מערבון". שובל הוא באופן מובהק קולנוען יותר מאשר אמן, שהעשיה היא עבורו צורך קיומי: "יש בי רעב גדול לקולנוע, שעדין לא כיליתי", הוא אומר, "אני עושה סרטים כדי שאוכל לדבר בחופשיות, בשפה שאני אוהב".


      הביאנלה תוצג במרכז הרצליה, ב-26 אתרים באזור הרחובות סוקולוב ובן גוריון, בין התאריכים 23 בספטמבר - 1 באוקטובר .