הקשיבו הקשיבו, כל בנות ישראל. חשיפה: במידה ואתן מתגוררות בקומת קרקע בירושלים, אין לכן וילונות ואתן לא טורחות להגיף את התריסים כאשר אתן חולצות שד/מתלבשות, חרדים שמנמנים עשויים להציץ מבעד לחלונכן. יתרה מכך, אם וכאשר תצווחו על המציץ "מה אתה חושב שאתה עושה, יא בן זונה", קיים סיכוי סביר להוא יענה באופן מזלזל: "מה קרה? אסור להסתכל?"
הדברים הקשים הובאו אמש במסמך האנושי המזעזע מבית דנה ויס, הפרק השני של סדרת התחקירים "מישהו עוקב אחריך". במסגרת חינגת ה-'תפסת מרובה' שמוכרת בערוגת התחקירים הערוץ שתיימים ועיקרה עיסוק בכל אסוציאציה אפשרית שעולה מתוך המונח המרכזי (היינו, מ"פרטיות" ויס יכולה הייתה גם לחקור את מהותו של בית פרטי) הפעם, ביקשה ויס לבחון את סוגיית הפרטיות על שלל היבטיה ויצאה לראיין צעירה ירושלמית שנפלה קורבן להצצה. למרות הציניות חשוב להבהיר אין ספק כי מדובר בחוויה קשה. סביר להניח שכל אשה תגיב בבעתה אם תגלה שזוג עיניים המחוברות לגבר שמענג עצמו לדעת מביטות בה מבעד לעלטת הלילה. עם זאת, משפטים כמו "מאז שזה קרה, אני מרגישה שאין לי יותר במי לבטוח בעולם הזה", או "אני לא מאמינה שזה קרה דווקא לי" הם בדיוק אלו שאמורים היו למצוא עצמם על רצפת חדר העריכה.
דנה ויס נפלה אמש לבור המתאמצים-מדי. אחרי סיפתח יפיפה שהגישה בשבוע שעבר ושעסק בנגישות המידע ובקלות הבלתי נסבלת שבחדירה למאגרי האינפורמציה האישיים של הפרט, בחרה אמש התוכנית לטפל ברוב מה שמובן מאליו. בפרק הראשון והמוקפד אפפה אותי תחושת סיפוק ועונג, מהולה בצפייה לעוד, שכן ויס הצליחה לסמן וי בכל אחת מדרישות הצ'קבוקס. היא לא נראתה כמו חיקוי פוחז ומשתדל של אילנה דיין, לא הגישה תחקיר "בום-בום-בום-האינטרנט-הוא-מפחיד" כשם שעשה באחרונה דני קושמרו ועשו גם רבים לפניו, ולמרבה ההפתעה הצליחה לחדש ולחדד סוגיות בנוגע להתדרדרות טשטוש גבולותיהם של המרחב האישי והציבורי.
מה אתה עשית בזמן "חמש עם דנה ויס"?
אז כן, אפשר לקרוא לזה סינדרום "הפרק השני שאין בו צורך" או תסמונת "סדרות התחקיר שיוצא להן וריד במצח מרוב מאמץ להוכיח שהן יסודיות", אבל זה עדיין מאכזב. גם הקישור המלאכותי לגברת שהוריה, ניצולי השואה, נצמדו אליה בכל שעה ביממה מרוב חרדה קיומית לשלומה ול"סקסית 23" שקיימה מסיבות סקס מול מצלמות הסייבר עד שזהותה נחשפה על ידי נוכל ונשלחה, יחד עם תיעוד וידאו, למרבית מכריה התפספסו בשל ההתעקשות המעושה להדביק להם מכנה משותף. באותה מידה ניתן היה לקשר ביניהם על סמך זה שלכולם יש אף.
גם הברקות תחקירנות אחרות (המפיק של "צ'יטרס", תוכנית הריאליטי שמשסה בני זוג בוגדניים זה בזה, ושלישיית ההאקרים העיוורים) התמסמסו בשל העובדה שמישהו שם התאהב בחומרים ולא ידע לנפות אותם.
בהרצאה שנתן הבמאי הפולני רומן פולנסקי כשביקר בישראל בשנה שעברה, הוא אמר שהדבר החשוב ביותר שלמד לאורך שנות עובדתו היה "לדעת לוותר לפעמים, במהלך העריכה, על הקטעים שאני הכי אוהב, כדי שהסרט ייצא הסרט שאני הכי אוהב". ויס, סביר להניח, הגישה אז את "חמש עם (דנה ויס)" אך מוטב היה שתאמץ מסקנה או שתיים מתוך הדברים. עם תם המערכה השנייה עומדת עתה התוצאה על תיקו 1-1 בין האיכות לזילות. גראנד פינלה או התרסקות טוטאלית הנה אנחנו באים.
"מישהו עוקב אחריך", סדרת התחקיר של דנה ויס בערוץ 2, ימי שני, 21:00