הכוח להשחית הכוח

"ג'ורג' בסך הכל רצה לשחק עם הבובות המטומטמות שלו" (פרנסיס פורד קופולה)
"אנשים בינוניים הם תמיד במיטבם" (פתגם סיני עתיק)

האגדה מספרת כי כאשר החלו השמועות על טרילוגיית ההמשך שמתכנן ג'ורג' לוקאס ל"מלחמת הכוכבים", טלפן אליו סמואל אל. ג'קסון והתחנן לתפקיד. "לא אכפת לי אם תשים אותי בתור ניצב שלא אומר כלום", הוא אמר,"אני רק רוצה בפנים".

30 שנה אחרי שיצא לראשונה לבתי הקולנוע "מלחמת הכוכבים", הסרט והסדרה, הוא עדיין אחד המיתוסים החזקים ביותר בתרבות המערב (ולא רק מהזוויות המסחריות של שינוי תפיסת שוברי הקופות באולפנים האמריקאים ושיווק המרצ'נדייז). גם אחרי שקמו לו טוענים לכתר כמו "שר הטבעות" – ובהזדמנות זו כדאי להמליץ על הוויכוח הגיקי ב"מוכרים בלבד 2" בין שני מעריצים יריבים – ואפילו אחרי שלוקאס עצמו ניסה לעמעם את זוהרה של הסדרה עם טרילוגיית ההמשך האמורה והמביכה, נדמה שלא חל פיחות במספרם של אלו שחולמים להיות אביריי ג'דיי.

גם סת' מקפארלין חלם להיות אביר ג'דיי. למעשה, יחסי האהבה-שנאה שלו עם הטרילוגיה של לוקאס, מזינים לא מעט רפליקות בסדרת האנימציה שיצר לפני מספר שנים, "איש משפחה". לפני כשבוע, עם פתיחת העונה החדשה של "איש משפחה", האובססיה של מקפארלן עלתה שלב ובפרק כפול ומיוחד בו צפו 11 מיליון איש (איפה ה-83 מיליון שראו את "מי ירה בג'יי. אר?", איפה?), מספר שיא עבור הסדרה (ועוד נקודת ציון חשובה במיתולוגיה של לוקאס), הוא יצר הומאז' שמצד אחד עושה כבוד מלכים ומצד שני לועג בסרקזם לפרק הראשון - כלומר הרביעי - בסדרה "מלחמת הכוכבים: תקווה חדשה".

בעוד סיפור המסגרת העלילתי נשמר בשלמותו ובצורה מדויקת למדי, הטוויסט שביצעו ב"איש משפחה" הגיע משני כיוונים: היישום של דמויות הסדרה בתוך הסרט - כריס בתפקיד לוק, פיטר כהאן סולו, לואיס בתור הנסיכה ליה, בראיין הוא צ'ובקה וסטואי, איך לא, משחק את דארת' וויידר – והדאחקות על חשבון הרגעים המגוחכים בסרט.

הדבר הבולט ביותר בפרק המיוחד הוא רמת ההשקעה ההיסטרית שנעשתה באנימציה והירידה עד הפרטים הקטנים ביותר שהופיעו בסרט, כשהם מתורגמים לאיורים מרהיבים. מכוכב המוות והחלליות של האימפריה ועד כוכב טטואין, המפלצות, הרובוטים וכלי הנשק, שנדמה כי נוצרו כולם מתוך כבוד ואהבה.

הבעיות, כמו תמיד עם "איש משפחה", מגיעות כשעולה השאלה "מה לעזאזל הם מנסים לומר מבעד לכל הצחוקים?". ואכן, פרק "מלחמת הכוכבים" חושף את כל החולשות של הסדרה הזו, שזוכה לתשבוחות והייפ נטולי פרופורציה – חוסר אחידות ברמת הבדיחות, קישורים קלושים בין העלילה לבדיחות (ודי אם נזכיר את הפרק של "סאות'פארק" שבו אריק קרטמן חוטף עליהם עצבים ומספר עד כמה הוא מתעב כשמשווים בינו לבין פיטר, שכן ההומור שלו תמיד קשור לעלילה) ובעיקר מעט מדי מקוריות, כשנדמה שאת כל הבדיחות הכי טובות מישהו כבר סיפר. כן, הזקן הפדופיל שמאוהב בכריס בתפקיד אובי וואן קאנובי מצחיק מאוד, אבל זה נגמר בערך שם. חוץ מזה, איך אפשר ליפול עם בדיחות פדופילים?

אם בוחנים יוצרים אחרים שטיפלו בצורה אנקדוטלית ב"מלחמת הכוכבים", כמו למשל קווין סמית' (בכל סרטיו, אבל בעיקר ב"מוכרים בלבד"), מגלים שהטיפול של "איש משפחה" הוא, כרגיל, שטחי, וולגארי וחסר השראה במסווה של חתרנות. מכיוון שהרגעים המוצלחים ביותר של "איש משפחה" נמצאים בפלאשבקים חוץ עלילתיים (ע"ע סרט הטבע על המשאית, הטריילר לסרט הבריטי בכיכובם של שוורצנגר וסטאלון והקלאסיקה של הקלטת של בן-לאדן) והתכתבויות אינסופיות עם תרבות הפופ, כשסוף-סוף נדרשים הכותבים שלה לחבר בין השניים - עלילה שלא שייכת להם אלא לגו'רג' לוקאס - ולהתמקד ברפרנס בודד (במקום לירות לכל הכיוונים) נחשפת הבינוניות שלהם; "איש משפחה" ללא פלאשבקים היא כמו מייקל לואיס בלי הקוביות. בשום שלב מקפארלין לא מגיע לקרסוליים של דיאלוג כמו שייצר סמית ב"מוכרים בלבד" על הסיכון של להיות קבלן בנייה פרטי של האימפריה, או טענות הקיפוח ב"לרדוף אחרי איימי", בהן נאמר שברגע שדראת' וויידר השחור מוריד את המסכה ומתגלה כלבן ומכוער, הוא בעצם מלמד שכל השחורים רוצים עמוק בפנים להיות לבנים.

לא לחינם נחתם הפרק בדיאלוג בין כריס, הבן הבכור והמגושם, לאביו פיטר בנוגע לפארודיה דומה (ומוצלחת למדי) שנעשתה ב"רובוט צ'יקן". את כריס מדובב סת' גרין, היוצר של "רובוט צי'קן" ומי שכתב את המערכון הגאוני שבו הקיסר פלפאטין צורח על ויידר מכיוון שכשל במשימה להגן על כוכב המוות ובו זמנית בשיחה הממתינה מזמין סלט קולסלואו וצ'רי קוק. כריס טוען לחוסר מקוריות מצד פיטר, ואילו הוא טוען שכל עוד "רובוט צ'יקן" לא משודרת באחת הרשתות הגדולות, היא למעשה לא קיימת. מודעות עצמית? לא הייתי נופל בשטיק הזה – מדובר בכיסוי תחת שגורם לך לרצות שאיזה סית' כבר יגיע לבית משפחת גריפין ויבוא איתה חשבון.