וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

בסיסטית מחפשת להקה: הטריפידס

דנה קסלר

18.10.2007 / 10:59

את "In the Pines" של הטריפידס האוסטרלים מצאה דנה קסלר בחנות דיסקים בקניון. זה הזכיר לה באיזה אלבום גדול מדובר

בהמשך לחזרה ל-Chills הניו זילנדים משבוע שעבר, השבוע הגיע תורם של ה-Triffids האוסטרלים. כבר הסבירו לי אלף פעמים שניו זילנד ואוסטרליה זה לא אותו הדבר, שבניו זילנד יש ציפורים שלא עפות ובאוסטרליה יש קנגורואים, אבל כשיושבים בתל אביב זה קלוז אינאף. מה גם שקניתי את ההוצאה המחודשת של "In the Pines", אלבומם מ-86'. הלייבל דומינו נמצא כרגע בעיצומה של הוצאה מחודשת של כל הבק-קטלוג של הטריפידס ובפוקס מצאתי את אחד האלבומים הכי יפים שלהם בחנות הדיסקים בקניון - אירוע שהיה נשמע בלתי סביר עד לא מזמן.

הטריפידס, שנקראים על שם הצמחים הטורפים המשוגעים בספרו הפוסט-אפוקליפטי "The Day of the Triffids" של ג'ון ווינדהם, הוקמו בסוף שנות השבעים בפרת' על ידי דיויד מק'קומב, שקולו נשמע כמו הגירסה הפולקית של ניק קייב והמוזיקה שהוא כותב היא הצליל של השממה. בקיץ 84', אחרי שהוציאו קסטות, סינגלים, אי.פיז ואלבום בכורה בשם "Treeless Plain", ובילו תקופה ארוכה בנסיעות מפרת' לסידני ולמלבורן להופעות, עלו הטריפידס על מטוס ללונדון. כרטיסי החזרה הביתה היו בתוקף עד דצמבר, מה שאומר שהיו להם משהו כמו שלושה חודשים לכבוש את אנגליה, וזה מה שהם עשו.

בהגיעם ללונדון הם חיממו את להקת הפוסט-פאנק הבריטית The Monochrome Set ונתנו הופעה הרבה יותר טובה מההדליינרז (בשביל הרקורד: אני מחבבת את המונוכרום סט). הבאז ניצת ברגע והטריפידס מצאו את עצמם מככבים על שער הגיליון הראשון של ה"אן.אם.אי" לשנת 85', כשהכותרת - פראפרזה על שם ספרו של ווינדהם - מבשרת שזאת הולכת להיות "שנת הטריפידס". בקיץ 85' הם הקליטו בלונדון את אלבומם השני, "Born Sandy Devotional".

נערתי, איפה ישנת הלילה?

"In the Pines", האמצעי מבין שלושת האלבומים הכי נחשבים של הטריפידס, הוא סיפור שונה מ"Born Sandy Devotional" שיצא לפניו ו"Calenture" (האלבום הראשון שלהם בחברת תקליטים גדולה) שיצא אחריו. שני האחרים היו אלבומים מלוטשים שהופקו על ידי גיל נורטון, שבדיוק גמר להפיק אלבום לאקו אנד דה באנימן, שקצת מזכירים את הטריפידס (מאוחר יותר התפרסם נורטון בתור המפיק של הפיקסיז והשנה הוא הפיק את החדש של פו-פייטרז). "Calenture", במיוחד, הוא אלבום גרנדיוזי שהוקלט בתקציב גדול, ואילו "In the Pines" הוא ההפך הגמור.

הסיפור הוא שהאלבום הזה הוקלט על טייפ שמונה ערוצים בחמישה ימים ב-86', בתוך סככה המשמשת לגזיזת כבשים, קרוב לעיירה בשם רייבנסתורפ בשומקום, מערב אוסטרליה. האלבום, שכונה בהתחלה "The Woolshed Sessions", הוקלט בתקציב של 1190 דולר, מתוכם 340 דולר הלכו על אלכוהול ו-240 על דלק כדי להגיע לשם. במהלך ההקלטות הלהקה והחברים שהצטרפו אכלו כבש אחד, שתו הרבה בירה וצפו בהבלחה מעומעמת ומאכזבת של כוכב השביט האלי שמופיע כל 75 או 76 שנה.

במהלך חמשת הימים הללו הקליטו הטריפידס 19 שירים חדשים - 13 מתוכם הופיעו באלבום המקורי וכמעט כולם מופיעים בגירסת הרה-אישיו. הבונוסים מלמדים שחלק משירי "Calenture" נולדו בהקלטות האלה, וכאן ניתן לשמוע אותם במערומיהם ולגלות שגרסאות הלואו-פיי לא פחות יפות מהגרסאות המלוטשות שיצאו מאוחר יותר.

מצד אחד "In the Pines" הוא אלבום אינדי גיטרות אייטיזי דרמטי, אקוסטי בחלקו הגדול. לפעמים הוא מזכיר להקות רוק אוסטרליות גדולות מהאייטיז, נגיד The Church (אלה ששרים את "Under the Milky Way"), ואת יקירי האינדי האוסטרלי The Go-Betweens בשנותיהם הראשונות. מצד שני הוא משלב פולק וקאנטרי אמריקאי בצורה שמדברת גם למי שהמילה אייטיז עושה לו בחילה (בדקתי).

על אף היותם אוסטרלים שהצליחו באנגליה, הטריפידס גם מחוברים מאוד לאמריקנה. האלבום מכיל קאבר ללהיט הקאנטרי "Once a Day" שכתב ביל אנדרסון בסיקסטיז לזמרת הקאנטרי קוני סמית. נדמה לי שכאן גרהם לי שר אותו ולא דיויד מק'קומב, והוא מספר בו איך בניגוד לאנשים שהשתגעו משברון לב, הוא מתבאס מזה שהאישה שלו עזבה כולה פעם אחת ביום - כל היום - ופעם אחת בלילה - מרדת החשכה ועד עלות השחר. הוא מתאבל עליה רק פעם אחת ביום - כל היום - ופעם אחת בלילה - כל הלילה. הוא גם שותה בגללה רק פעם אחת ביום ופעם אחת בלילה. חוץ מזה, "In the Pines" נקרא על שם שיר עם אמריקאי מהמאה ה-19, המוכר גם בתור "Where Did You Sleep Last Night" ו "Black Girl". במשך השנים זכה השיר לגרסאות בלוז, פולק, קאנטרי ובלוגראס, ביצועים של בוב דילן, הגרייטפול דד וכל מיני, כשהדור שלנו מכיר אותו מאנפלאגד הקרדיגן של נירוונה. הטריפידס לא מבצעים אותו, אלא כתבו שיר משל עצמם בעל אותו שם, שמצטט מהמקור כמה מילים, ומצמרר לא פחות ממנו.

שילוב של הירואין והשתלת לב

על אף שהם נחשבו בזמנו להבטחה גדולה, בסוף האייטיז הטריפידס התפרקו. חלק מחברי הלהקה עברו הסבה מקצועית והפכו לעורך דין, ארכיטקט ומורה, הבאסיסט מרטין קייסי הצטרף לבאד סידז של ניק קייב ועכשיו הוא ביחד איתו בגריינדרמן, ואילו הדמות המרכזית בלהקה, דיויד מק'קומב, ניסה - ללא הצלחה - להרים קריירת סולו באנגליה. הוא חזר לאוסטרליה, ניגן בכל מיני להקות וגם הוציא אלבום סולו באמצע הניינטיז, אבל ההתמכרות לסמים לא כל כך הטיבה עם בריאותו וב-96' הוא עבר השתלת לב, מה שלא גרם לו להפסיק לשתות ולעשות סמים. כעבור שלוש שנים הוא היה מעורב בתאונת דרכים, ומת אחרי שלושה ימים - ימים ספורים לפני יום הולדתו ה-37. הנתיחה קבעה שהוא לא מת כתוצאה מתאונת הדרכים, אלא בגלל שילוב של הרואין ודחייה של הלב המושתל.

על אף שהטריפידס נשכחו על ידי הקהל הרחב מזמן, פרויקט ההוצאות המחודשות של תקליטיהם, שהתחיל לראות אור בשנה שעברה, מתחיל להחזיר אותם לתודעה. הלהקה התאחדה, ללא מק'קומב, לכמה הופעות באירופה ובהמשך השנה אמורה לצאת הביוגרפיה הרשמית של הטריפידס.

הטריפידס, "In the Pines" (דומינו)

  • עוד באותו נושא:
  • מוזיקה

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    1
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully