פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      ריצפז

      כבר שנים שהארדפלור מייצרים קטעי אסיד מבעבעים. ירון אמור שמח לגלות שגם באלבום החדש הם לא השתנו בכלל

      רבים יחלקו על דעתי שאסיד,אותו סאונד טורדני וצווחני שמלווה את המוזיקה האלקטרונית כבר 2 עשורים וקצת, מהווה בעצם את עמוד השדרה של הדאנס, אבל אפשר פשוט להיצמד לעובדות - אנחנו מדברים על סאונד שמופק בעיקר מאותה קופסת ביטים פרימיטיבית הרולנד TB303, הספיק לשנות את חייהם של לא מעט אנשים ומצא את עצמו מחלחל לכל מקום: מג'אז,סול ופ'אנק ועד לדראם אנ' בייס, ג'אנגל וברייקור. אין מה לומר, הצלילים הללו עובדים על כולם.

      אז מה עושה אותו בעצם לכזה ממכר,אלמותי וסוחף? רמון זאנקר ואליבר בונדיזו, שני חבר'ה מבוגרים ולא בדיוק אחראיים, החליטו להקדיש את חייהם הבוגרים לחקר הסגנון. כשהם מתמקדים בגזרה שבין אסיד האוס לטכנו הספיקו שני הגרמנים תחת השם Hardfloor לייצר מאז תחילת שנות ה-90 עשרות קטעים שהצליחו פעם אחר פעם להוציא את אותו שפן מהכובע, אבל לגרום להישמע אחרת, עם אינספור קטעים דורסניים שדי ג'ייז מחזיקים בקייס ומנחיתים בדיוק כשחשבתם שיותר גבוה אי אפשר להגיע.

      לאוזן בלתי מזוינת הארדפלור נשמעים חדגוניים - לופ אסידי מתפתח יחד עם מקצב כבד ועמום שמתחדד באטיות ומגיע לנקודת רתיחה; מי שמעט מנוסה יותר עם צלילים חומצתיים יצליחו לזהות את השפעות האולדסקול, את ניצוצות הטכנו של דטרויט, את רגש של האוס של שיקגו ואת התזמון והדיוק הגרמני.

      הרצפה עקומה

      במרוצת השנים העניקו הארדפלור רמיקסים לענקים כמו דפש מוד, מייק אולדפילד, יומן ליג, אן קלארק, ניו אורדר (אחד הרמיקסים הכי מפורסמים ל"בלו מאנדיי" וסגירת מעגל עבור מי שהתפוצצו בזמן אמת במסיבות אסיד של לורן גרנייה בהאסיינדה) ואפילו ל"יקה יקה" של מורי קנטה. כל היכולות הללו של צמד המפיקים המבריק הזה יצר להם קהל שההתנהלות שלו מזכירה סימפטומים של כת בינלאומית.

      קהילת האסיד מציבה את הארדפלור בראש הרשימה והם מבחינתם מעניקים להם את מה שהם כל כך חושקים בו - גרוב חם ואסיד מבעבע. באלבומם החדש, "The Life We Choose" מחזירים הארדפלור לחיצת יד חמה לקהל המעריצים שלהם (במיוחד ליפנים הקהל הכי הארדקוריסטי שלהם ,שזוכים לטראק בונוס בלעדי בקביעות).

      האלבום עצמו לא מכיל הפתעות מיוחדת, אלא את המנה הקבועה, החביבה והמועדפת על חובבי האסיד, שמכילה מספר קטעים ז'אנריים מפרקי רחבות, לצד קטעים רכים יותר כמו "Melorec" ו-"Apollo and Zeus", שמשלבים מלודיות פ'אנקיות חביבות שגולשות למחוזות הדאון טאמפו. את המנה העיקרית מקבלים בקטע "Itz OK", שמכיל את אותו ווקאל גברי בעל פיץ' נמוך, שכל כך מזוהה עם הצמד (אגב אותו ווקאל מופיע גם ב"טכנו ווקאלז", הסינגל האחרון של Marc Houle לבית Minus, שם הוא צוחק על כל הטרנד של לחישות גבריות נמוכות בקטעי טכנו).

      בשאר הזמן תקבלו מקצבים שנעים מטכנו מינימליסטי ועד האוס חם ובועט ונבנים באטיות עד להתפוצצות מתוזמנת היטב. כמו במסעדה טובה שמפתחת התמכרות, כך גם חומרי האולפן של הארדפלור מצליחים לסחוף ולהגדיל,כבר כמעט שני עשורים את קהל חובבי הטכנו בכלל ואסיד בפרט. מומלץ להגיש קריר.