שושלת שוורץ

      ג'וש שוורץ, האיש שהמציא מחדש את הבלונד עם האו.סי חוזר עם שתי סדרות חדשות. ניב הדס לקח ממנו קורסים במריחת ג'ל

      ניב הדס

      אני מכיר מישהי שטוענת שאת "נמלטים" כתב מחשב. מדי הכלא הנקיים והמקופלים למשעי על שרירים משורגים, הסטריאוטיפיות של הדמויות והבנאליות של המניעים גרמו לה להתנער מהסדרה הזו כבר אחרי ארבע צפיות (בדיוקו סיפר לי שבעונה הנוכחית כל הגיבורים נמצאים בכלא בפנמה או משהו כזה, ככה שכנראה שיש עוד תקווה). בכלל, נדמה שאותו מחשב על, שאת הקידוד לתוכנה שלו יודעים רק מנהלי אולפנים וראשי תאגידי התקשורת המובילים, נמצא לאחרונה במצב של עומס יתר עם כמות גואה של סדרות וסרטים שנראים כמו שכפולים גנטיים נטולי אישיות של סדרות וסרטים שנראים כמו שכפולים גנטיים נטולי אישיות. די אם נזכיר את כל הסדרות שעוסקות בעל-טבעי ובגיבורי-על שתופרות עכשיו את לוח השידורים של הטלוויזיה האמריקאית, כדי להבין שבסופו של דבר – כן, שוב - מדובר בדולרים, בסכמות ואלגוריתמים, ולא באמנות.

      אחת הדוגמאות היותר בולטות לתופעה האפידמית הזו, היא הסדרה החדשה מהמקלדת של ג'וש שוורץ, האיש שלימד אותנו ב-"The O.C" שנערים ונערות מקליפורניה הם למעשה בני 30 עם הורים בני 40 שמקשיבים כל לילה ל"הקצה". הינוקא החדש שלו, "גוסיפ גירל", הוא שעטנז בוטה, חסר סובלימציה, טוב טעם וכמובן – טיפת מקוריות.

      הצופן הגנטי של "גוסיפ גירל" כל כך פרוץ וברור, כך שכל הקלפים גלויים מראש והשאלה היא רק איזה קלף יישלף קודם – אח ואחות שמתחילים את הסדרה כאאוטסיידרים? יש; נערים עשירים ומפונקים עם מצפון מוחבא היטב וכלבה מטונפת שרק רוצה את האישור של אמא? חיובי; הורים לחבר'ה משני צדי המתרס בעלי היסטוריה רומנטית? אתם בוודאי צוחקים. בסוף הפרק השני, כשהמשפט "חשבתי שאת שונה" נאמר מפי דן, ה-גיבור ה-לא-מקובל-אבל-המה-זה-קול-וחכם-יותר-מכל-העשירים-האלה, לכיוונה של סרינה, הבלונדה-עם-הרגליים-שלא-נגמרות והנטייה-להרס עצמי-שכל החיים רק התאהבה בבחורים הלא נכונים וסוף סוף עומדת למצוא מישהו שווה, לא רק שתחשבו שאתם נמצאים בקורס "אירוניה למתקדמים", גם תרצו לשחרר פלסטינים כדי שיתנקשו לכם בטלוויזיה.

      בניגוד לרוב סדרות הנעורים המצליחות, "גוסיפ גירל" אינה מתרחשת בקליפורניה, כי אם בניו-יורק סיטי, שלא לומר מנהטן, שלא לומר האפר-איסט-סייד, אבל אם חשבתם שהנוף של סנטרל פארק בכל פריים שלישי יוסיף תחכום לכל ניסוי המעבדה הזה, כנראה שטעיתם. שוורץ אולי יודע לדברר את הדמויות שלו נהדר – הנה נתגלה הנוער האמריקאי שלעולם אינו משתמש ב"Like" ו"Awesome" – אולם את סיפור המסגרת של "גוסיפ גירל" גם הוא (כמו גם צוות שמורכב מטרנטינו, קווין סמית', סטיבן גייגן וצ'ארלי קאופמן) לא יכול להציל (גם אם השחקנית הראשית, בלייק ליוולי, מככבת לי בחלומות בתדירות של פעם בלילה לפחות כבר שבועיים).

      מי שכן, איכשהו, מרוויחה מכל הפלופ הזה (שכרגע גם מתקבל רע מאוד בארצות הברית) היא קריסטן בל – ורוניקה מארס בשבילכם – בתפקיד גוסיפ גירל בעצמה – אותה רכילאית שמנהלת בלוג מפוקפק אודות היפים, העשירים והמשעממים עד לכדי גלי אלפא – שלעולם אינה נראית על המרקע, אולם מקריינת ומפרשנת את העלילה. בל, גם בלי להראות את הפרצוף היפה שלה לשנייה, הופכת, עם הרבה סרקזם וכריזמה, את החוויה הזו לנסבלת, או לפחות לכזו שאפשר לשרוד במחיצתה חמישה פרקים כדי שאתם תדעו ממה להיזהר. מצד שני יש מצב שעכשיו כבר מאוחר מדי עבורי – אני די חייב לדעת אם הפסקת האש בין סרינה לבלייר תחזיק עד סוף הפרק הבא.

      שירות לאומי

      ישנן שתי סיבות לרמה הנמוכה-מביכה של "גוסיפ גירל": א. פרישתו של רוב תומס, היוצר של "ורוניקה מארס" (והאיש שליהק לתפקיד את קריסטן בל), מהפרויקט ברגע האחרון. ב. העובדה שג'וש שוורץ עסוק כרגע בסדרה השנייה שלו שעלתה לאוויר העונה, "צ'אק". גם את המקורות מהם הורכבה התרבית של "צ'אק" אפשר לזהות בקלות – סיטקומים וסדרות היפר-פעולה וריגול – אלא שדווקא החיבור ביניהם, הוא שיוצר את אחת הסדרות המקוריות של העונה.

      צ'אק (בגילומו שובה הלב של זכירי לוי שמציג גרסה קצת פחות נרקיסיסטית של סת' כהן) הוא טכנאי ואיש מכירות זוטר בחנות מחשבים בעלת השם שלא משאיר הרבה מקום לדמיון "Buy More"; הוא סולק מהקולג' הנחשב של סטנפורד לאחר ששותפו לחדר, ברייס, הפליל אותו כמי שגנב מבחנים. אותו ברייס הוא סוכן CIA שרגע לפני מותו, כדי להתאכזר פעם נוספת לצ'אק, שולח לו אי-מייל ובו כל הסודות השמורים ביותר של ארצות הברית. צ'אק סופג את כל המידע (שמתכלה) והופך לנכס לאומי עבור הממשלה, ששולחת שני סוכנים להגן עליו – סוכן NSA (הסוכנות לביטחון לאומי) קר ומיזנטרופ וסוכנת CIA שהגיעה בטעות לאודישנים של "צ'אק" במקום ל"אמריקה'ז נקסט טופ מודל".

      "צ'אק" נעה סביב הניגוד בין האבסורד של שגרת החיים והמיאוס שבעבודה בשירות לקוחות, לבין הריגושים הזולים והאדרנלין של מרדפי מכוניות, חשיפת רשתות טרור ומאבקים פנים פקידותיים בממשל האמריקאי. תוסיפו לאלו ניסיונות למיצוי החלום האמריקאי, חבר עם אובססיה כלפיו שמתפתחת מפרק לפרק, אחות שווה עם חבר שנראה כמו חשפן, מופרכות וגוזמה שלוקחים את ג'ק באואר ומכניסים אותו למאיץ חלקיקים, וקיבלתם סדרה שזוכה בנקודות בונוס עבור ההגחכה וההקצנה שהיא עושה לשני הז'אנרים. בינתיים, ככל שהקונטרסט בחייו של צ'אק מתחזק, כך גם הסדרה על חייו מתבססת כאחת התקוות של עונת הטלוויזיה הנוכחית, על אף שעדיין מוקדם לדעת מה יהא גורלה. לפני שנה בדיוק עוד חשבתי ש"סטודיו 60" היא סדרה טובה.

      *את "גוסיפ גירל" ו"צ'אק" תוכלו למצוא - בינתיים - באתרי שיתוף הקבצים הנבחרים בימי שלישי, החל משעות הבוקר

      טרם התפרסמו תגובות

      הוסף תגובה חדשה

      בשליחת תגובה אני מסכים/ה
        לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

        התרעות פיקוד העורף

          walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully