אם לשפוט לפי הימים האחרונים, אויב חדש מאיים על מדינת ישראל, על גבולותיה החמקמקים; אויב חדש חסר עכבות, חסר מוסר, חסר גבולות, ובעיקר חסר מעש. אונס, רצח, דקירות וכנופיות שיכורים שמתגודדות ברחובות ומטילות חיתתם על אזרחיה הטובים של העיירה שלנו. לא מדובר בזרוע צבאית חדשה של חמאס ולא בחוליית פשע אנטישמית שהסתננה לפתח תקווה, כי אם ותכניסו את המוזיקה הדרמטית כשתרגישו בשלים לכך בילדינו.
מה גרם לבני הנוער המשובחים שגידלנו בחצר האחורית להפוך למפלצות אדם חסרות מעצורים, בוודאי תשאלו? הו, טוב שהנושא עלה. הכול היה טוב ויפה עד לשביתה. שביתת המורים הכוונה. כן כן, זו שנכנסה לשבוע השלישי וחילצה בהדרגה את הפרא מהמתבגרים הכה לא מרדנים שהארץ הזו מטפחת. כך, למשל, האשים אביה של בת ה-12 שנאנסה וסוממה עד אובדן הכרה את יו"ר ארגון המורים באחריות למקרה, כאילו ששני הנערים שהשקו אותה בכמות אלכוהול שיכולה להפיל סוס בסך הכול סיימו את חוברות הצביעה מהחופש וחיפשו הפעלות נוספות; כך גם נתלתה דקירה של בן 17 מהרצליה בעובדת שהותו בבית, ולא בפנימייה השובתת שבה למד, למרות שממילא הדוקרים צעירים אף הם בכלל לא שייכים לשום מוסד חינוכי.
ומי אשם בקסאמים?
אבל למה להשבית שמחות? למה להסתכל בנתונים שמראים שבשנה שעברה, ללא שביתה, מספר מקרי האלימות היה גדול יותר? סוף סוף מצאנו תירוץ טוב לכל תחלואי החברה. בכלל, למה לעצור בנוער? הקטיושות בשדרות בגלל שביתת המורים; מתיחות בגבול הצפון נכון, גם היא תוצאה של שחיקת הפנסיה במשרד החינוך; ואפשר בכייף להמשיך את הרשימה. מה גם שאין כמו להטיל רפש בציבור עובדים שמעז להתלונן על משכורות עתק של שלושת אלפים וארבעת אלפים שקל בחודש, לא כולל שחיקה ריאלית של השכר ושחיקה מנטאלית של הנפש. בסך הכול, ראש הממשלה שלנו לא מתייחס אליהם כבר כמה שבועות, למה שנטריח את עצמנו בנושא?
תודה לאל על אלימות התלמידים. ביום-יום הם כנראה כלואים בכיתות הקטנות והדחוסות שלהם, עם מורים שנמצאים תדיר על סף התמוטטות עצבים (להוציא שלושה אידיאליסטים שיעזבו את המקצוע בשנה הבאה כי הם צריכים להביא הביתה משכורת נורמלית), הורמונים משתוללים ועקומת פשיעה שמזמינה אותם בחמימות להצטרף לחגיגה. עכשיו, בעת השביתה, מנסים למכור לכם אותם בחבילה מעוררת פאניקה של עשרות אלפי פצצות מתקתקות שרק מחכות להתפוצץ לכם מתחת לבית; לא חייבים ישר להגיע לאונס ורצח, אפשר להסתפק בוונדליזם ושוטטות שיכורים בגינה הציבורית בארבע לפנות בוקר. זה מפחיד אתכם? מתייראים לפתוח את העיתון ולראות שתי ידיעות ביום על תלמידים מושבתים שיורדים מהפסים? התנחמו בכך שהעיקר שתיגמר השביתה והכול יחזור לשגרה. הרי כשהילדים האלה בבית ספר אין לכם ממה לחשוש: אם לשפוט לפי העליהום הציבורי העדכני, כשיש לימודים אין פשיעת נוער ואין ייאוש בעולם בכלל. מזל.