פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      לכבוד יום ההולדת ה-40: הקאברים הכי טובים של רדיו 1

      איך חוגגים בבי.בי.סי 40 שנה לרדיו 1? עם אוסף קאברים משגע, כמובן. דנה קסלר עושה סדר בבלאגן, במיוחד בשבילכם

      באמצע שנות השישים באנגליה הושמע מרבית הפופ העכשווי של התקופה על ידי תחנות רדיו פיראטיות, אז ב-67' החליט הבי.בי.סי להקים תחנת רדיו חדשה שתוקדש למוזיקה חדשה ותתחרה באותן תחנות לא חוקיות. לכבוד יום ההולדת הארבעים של "רדיו 1", אותה תחנה שהלכה וצברה פופולריות לאורך השנים, יוצא עכשיו אוסף כפול עם ארבעים קאברים של אמנים עכשוויים ללהיטי רדיו מוכרים מכל אותן שנים: להיט אחד לכל שנה.

      בשקלול הסופי יש פה הרבה יותר ביצועים מחורבנים מאשר מוצלחים, אבל בשביל המעטים הטובים כבר היה שווה. אין כמו קאבר מוצלח ומפתיע כדי להזרים דם חדש בלהיט רדיו ישן ואהוב. אח, איפה הביצוע של נושאי המגבעת ל"דונט ברינג מי דאון" של ELO כשצריך אותו? אז בואו נעשה סדר בדברים, כדי שתדעו מה כדאי להוריד ועל מה עדיף לוותר.

      ארבעת הביצועים הכי טובים:

      1. איימי וויינהאוס, "Cupid"
      הלהיט הזה מתחילת שנות השישים של אחד מאבות הסול, סאם קוק, הפך כעבור כעשור לשיר רגאיי בפיו של הזמר האמריקאי השחור ג'וני נאש, שאימץ לעצמו מקצבים ג'מייקנים בעקבות ביקור שלו באי ב-67'. כשהמקור של סאם קוק יצא "רדיו 1" עוד לא היה קיים, אבל זה בסדר – לוויינהאוס אולי יש את הנשמה של קוק, אבל כאן היא מתכתבת, בצורה מרגשת ולגמרי ייחודית לה, עם גירסת הרוקסטדי של נאש.


      2. לילי אלן, "Don't Get Me Wrong"
      לילי אלן שרה בצורה כובשת את להיט האייטיז המעולה הזה של הפריטנדרס. מי שעומד בפני הקסם של לילי אלן יש לו לב של אבן, או אף גרוע יותר.


      3. הקלאקסונז, "No Diggity"
      מה שהכי מגניב בביצוע של הקלאקסונז ללהיט האר נ' בי "No Diggity" של בלאקסטריט עם ד"ר דרה זאת הרוח האקוסטית שלו. מפתיע שדווקא הקלאקסונז – נביאי בשורת הניו-רייב – מחזירים את אחת מהפסגות של הפקת ההיפ-הופ הניינטיזית לשורשים הרגועים של שירו של ביל ווית'רז מתחילת שנות השבעים, "Grandma's Hands", שעל סימפול מתוכו "No Diggity" מבוסס. ולמקרה שמישהו ירצה להקליט גם גרסה עברית לשיר, אציע בזאת את התרגום המצוין של ידידי יונתן ק' לפזמון: "אני אוהב איך שאת עובדת, לא חופרת, תארזי לי בשקית".

      4. The Gossip, "Careless Whisper"
      תשמעו את בת' דיטו הופכת את הסלואו האלמותי של ג'ורג' מייקל ללהיט ריקודים מהסוג שאי אפשר לעמוד בפניו. "נבר גונא דאנס אגיין?". כן, בטח.

      גם לא רעים:

      "Flowers in the Rain" של להקת הסיקסטיז הבריטית The Move נשמעת כמו שיר של XTC בפיהם של הקייזר צ'יפס; פרנץ פרדיננד מצליחים לשמר את האלגנטיות של דיויד בואי ב"Sound & Vision"; ה-Raconteurs של ג'ק ווייט מבצעים את המנון הנעורים "Teenage Kicks" של האנדרטונז בהופעה חיה והופכים אותו, בטבעיות וללא כל מאמץ מיוחד, מפאנק-פופ אירי לגראז' דטרויטי מלוכלך עם גיטרות מייללות; להקת האינדי מלידס The Pigeon Detectives מזניקים את להיט האייטיז "The Power Of Love" (לא זה של ג'ניפר ראש, לא זה של פרנקי הולך להוליווד, כן זה של יואי לואיס אנד דה ניוז, מפסקול "בחזרה לעתיד") לאינדי-רוק עכשווי; ואת אותו מהלך בדיוק עושים גם הקוקס ללהיט היורודאנס הניינטיזי "All That She Wants" של אייס אוף בייס.

      הביצוע הגרוע: הסטריטס, "Your Song"

      מי לכל הרוחות נתן ללהקת הבנים McFly לעשות קאבר לג'ם? ואתם לא באמת רוצים לשמוע את ביצוע התחנה המרכזית של מיקה וארמנד ואן הלדן לפוליס או את נטאשה בדינגפילד עושה את "Ray of Light" של מדונה. אבל מבלי להכנס למחדלים המובנים מאליהם, כנראה שפרס הביצוע הגרוע ביותר מגיע לסטריטס. יכול להיות שאני טועה, אבל זה מרגיש כאילו הוא עושה צחוק מאלטון ג'ון.

      כשטלוויז'ן פרסונליטיז עשו קאבר עקום במבטא בריטי כבד ל"Mr. Brightside" של הקילרז (בלי קשר לאוסף הזה), זאת הייתה פרודיה מצחיקה שצוחקת על הפאתוס של המקור (על אף היותו שיר יפה), אבל כשמייק סקינר שר בצורה עקומה במבטא בריטי כבד את הבלדה היפה הזאת של אלטון ג'ון (בריטי שאינו שר במבטא בריטי), תוך שהוא משמר את עיבוד הפסנתר עם כלי המיתר, זה נשמע כמו בדיחה גרועה. לפחות סקינר יצטרך להרים את החשבון ולא אלטון.

      והביצוע העוד יותר גרוע: האדיטורז, "Lullaby"

      מצד שני, תמיד יכול להיות יותר גרוע. את האדיטורז צריך להרוג על הביצוע האובר-דרמטי, אפל ונטול כל הומור ל"Lullaby" של הקיור, שמוכיח שוב שכל להקות היעני-פוסט-פאנק הנוראיות האלה מפספסות לחלוטין את המהות של להקות האייטיז שהן כביכול מושפעות מהן.

      הביצוע הצפוי: קיילי מינוג, "Love Is the Drug"

      אוף, איזה מבאס ביצוע האלקטרו-דיסקו של קיילי ל"Love Is the Drug" של רוקסי מיוזיק. בעוד הסליז המודע לעצמו של רוקסי מיוזיק היה סקסי, מסוכן וממכר באמת, הכביכול-ליז מודע לעצמו של קיילי נשמע סינתטי, לא אמין וכמו אחיו התאום של "Can't Get You Out of My Head" שהגיע באיחור של איזה שש שנים. אם אתם רוצים קאבר ל"Love Is the Drug" שלא משחית את רוחו, לכו לביצוע של גרייס ג'ונס מתחילת האייטיז.

      אמנים שונים, "Radio 1. Established 1967"
      (Universal/ Umtv)