תמונה וטקסט, טקסט ותמונה

עצמות לחיים (סביל).

עצמות לחיים מתחדדות עם הזמן. בסופו של דבר, עצמות לחיים מגיעות לבסיסן; משילות סומק, מנשלות עור שסביב, מנפות שכבות, ובכן, עצמות לחיים מתחדדות עם הזמן. זוהי דרכן של עצמות לחיים (ישנם כאלה, הנולדים עם עצמות לחיים מחודדות. אפשר לסגור את זה שם. יהיה זה נכון, אם כן, לסגור את זה כאן).

****

עת דודים כלה.
מילים; שיר השירים.

****

"אלינור".
אלינור מרכאתי תפקידו להבדיל. זאת אומרת, תפקידה להבדיל; אלינור בתקליטה זהר ארגוב. מה לך ילדה? זהר ארגוב בתקליטו "אלינור".

****

עת דודים כלה.
לחן; עממי.

****

בלו סקרין (סביל).

ישיבת פרופיל בה ישנה ספונטניות מתביימת היא אחת ממעלותיו הגדולות של רקע ה"בלו סקרין"; עטיפת תקליטי ז?מר מזרחי בשנות השמונים בה ישנו מישהו המסתכל הצידה בנון-שלאנט כפוי, כאילו שקוראים לו, אינה ניתנת לפירושים. אתה זמר קסטות, אתה חתן בר מצווה, אתה צריך לתת את "הנו?גה שלך" לבקשת הצלם הפוטו השכונתי. נוחות מבוימת היא ספונטניות של תמונת בר מצווה תמידית; רק רקע ה"בלו סקרין", משתנה בהתאם. בר מצווה היא תקליט ראשון, תקליט ראשון הוא צילום בר מצווה.

****

עיבודים; מרסל

****

חולצה אדומה, מכנס לבן (ככה אומרים, "מכנס" לבן, זה מעיד על לחן עממי), יד על הברך כמו רק מחכה לכוס תה נענע באופן הקפאתי, גוף פונה לצד אחד, פנים מופנות לצד אחר. כמה תקתוקים והעניין יצא אל הפועל. קסטות משוכפלות בינתיים, תקתוקים מתוקתקים בינתיים במקום אחר.

****

בלו סקרין (פעיל)
אתה זמר קסטות.

****

עצמות לחיים (פעיל).

עצמות לחיים מחודדות עם הזמן. בסופו של דבר, עצמות לחיים מובילות לבסיסן; משילות סומק, מנשלות עור שסביב, מנפות שכבות, ובכן, עצמות לחיים מחודדות עם הזמן. זוהי דרכן של עצמות לחיים (ישנם כאלה, המחדדים עם הזמן אף יותר את עצמות הלחיים שלהם. אפשר לסגור את זה כאן. יהיה זה נכון אם כן, לסגור את זה, הפעם שם).

****

עת דודים כלה.
מילים; שיר השירים.
תוספת וואלאק; עממי.

****

בדידותו של שומע זהר הארגוב למרחקים ארוכים בעיר הגדולה (סביל כפוי).

הו, מה קשים הם חייו של השומע זהר ארגוב במכונית הפרטית. צומת סבוך, פקוק, אינו ניתן לפתרון; כאשר שומע הוא את זהר ארגוב עם חלונות פתוחים בעיר הגדולה מיד מואשם כערס, ומצד שני (בעיני מישהו אחר, ובאותו זמן), נחשב הוא כ"עושה קטע".
מצד אחד הוא צד שני. מצד שני הוא צד אחד.
לא נותר לו, למסכן בעיר הגדולה, לשמוע סתם זהר ארגוב ולעבור תהליכים של אנשים אחרים, בשביל אנשים אחרים. או לסגור חלונות ולהיחנק. לאט.

* אפשרות נוספת היא לחכות לעוד נהג ששומע זהר ארגוב בחלונות פתוחים ולהגיע למצב בטרייה של מינוס ופלוס, ואז ישמע רק הזמר. אבל אז, לך תבנה על הנהג השני, אולי הוא סתם עושה קטע.


זהר ארגוב, "אלינור", 1980
צילום עטיפה; אליצור ראובני
ביצוע גרפי; אורנה ראובני