נבל בלי גפיים: מייקל איירונסייד - נו, ההוא מהזה

מייקל איירונסייד נולד בתור פרדריק רג'ינלד איירונסייד ב-1950 בווינדזור, אונטאריו, אשר בקנדה וחלומו להיות מחזאי מצליח נענה בשנות העשרה שלו, כאשר מחזהו זכה בפרס ראשון בתחרות בתי ספר מקומית וכספי הזכייה שימשו אותו להעלאת המחזה. קריירת המשחק שלו החלה רק בשנות השבעים המאוחרות (לאחר מספר שנים כמתקין גגות), אך את מיקומו בזכרוננו הקולקטיבי - הרע ממלא סרטים - יהיה חייב כנראה לסרט קנדי מוזר משנת 1981 בשם "Scanners", שלימים יעזור גם לעצב את מוניטינו של קנדי אחר, דיוויד קרוננברג.

עם תפקידי אורח בסדרות מצליחות (דאז) כגון "בלוז לכחולי המדים" ו"צוות לעניין" השיג לימים איירונסייד תפקיד גדול יותר במיני-סדרת המד"ב הקלאסית "וי" ומשם הדרך ל היות הרע ממלא סרטי מד"ב היתה סלולה (על הקשר לפול וורהובן, אפרופו, יורחב בהמשך). לכל אורך הקריירה שלו ניתן למצוא את איירונסייד עובד גם בטלויזיה, עם תפקידי אורח ב"סמולוויל", "עקרות בית נואשות", "אי. אר" ו"ווקר טקסס ריינג'ר", כאשר ב"אי-אר", אגב, הוא לא משחק את הרע, כך שיכול להיות שטלוויזיה היא הכפרה של איירונסייד על חטא הטייפ-קאסטינג הכמעט קבוע שלו בקולנוע. כה ברור מייקל איירונסייד הרשע למפיקים ומלהקים מסויימים, כך שלא פעם יוצא לנו לראות אותו בתפקידי נוול בלי שום מחשבה אמיתית מאחוריהן כמו ב"קראטה קיד 2" או "איש הנצח 2" – אם איירונסייד אמון על מושכות הרשע, אין צורך לכתוב דמות.

איירונסייד משחק בעיקר את הרע שמתעצבן בשקט ולאו דווקא את הרע המשוגע שצורח. במידה והוא לא הרע, הוא יהיה מינימום איש צבא - הפנים שלו פשוט רציניות מדי. נדיר (אך אפשרי) למצוא אותו בתפקיד דרמתי קלאסי, ללא רעים או רצח. רבים (מאוד) יזהו את קולו הסמכותי כסאם פישר, מסדרת משחקי הוידאו "ספלינטר סל" ובהתחשב בעובדה שהתעסק בעברו בהורדת ידיים תחרותית, הוא מאבד את ידו (או ידיו) בלא מעט סרטים: "זכרון גורלי", "The Machinist" (עם כריסטיאן בייל) ו"גברים בחלל"; אם היה משיג את התפקיד הראשי ב"רובוקופ" (דבר שנשקל אך לא התאפשר עקב היקפו הרחב) היה - כזכור - מאבד את ידיו גם שם, אך כידוע לאבד גפיים בסרט של פול וורהובן, זו חכמה קטנה מאוד.

דאריל רבוק (איירונסייד) הוא הסורק החזק ביותר והיחיד (הידוע) שמסוגל לפוצץ את הראש של מי שהוא סורק. קמרון וייל (סטיבן לאק), הגיבור שלנו, הוא אולי הסורק היחיד שרבוק לא איתר וצירף לחבורה ההרסנית שלו וכעת, בעזרת ד"ר פול רות' (פטריק מק'גוהן) הוא היחיד שיכול לעצור את המלחמה הנוראית שהכריז רבוק על המין האנושי.

זה אולי נשמע דבילי, אבל בקנדה של 1981, תחת ידיו הרועדות של דיוויד קרוננברג הצעיר, נוצר אולי בטעות, אחד מסרטי הסיי-פיי הקלאסיים של כל הזמנים. מייקל איירונסייד (שכנראה הרגיש את זה) נתן שם את הופעת חייו ודווקא כזו שלא הכתיבה בהמשך עבודותיו קווים לדמות ה"רע הסטנדרטי" שלו.

הרעים ב"זכרון גורלי" הם לא גאנגסטרים, לא פושטקים ולא פרחחים. מדובר בקונגלמורט ענק, שמטרתו להרוויח סכומי עתק על חשבון העניים. בראש הפרמידה ניצב קוהייגן (רוני קוקס) וכיאה לאיש עסקים במעמדו, הוא לא בדיוק בגיל או בגודל של מישהו שיכול ללכת מכות בצורה אמינה עם ארנולד שוורצנגר בסוף הסרט, כלומר, הוא חייב למות בסוף. מה שכן, חייבים מישהו כמעט רע באותה מידה שיילך מכות עם הגיבור קודם.

בדיוק לשם כך יש לנו את ריכטר (מייקל איירונסייד) - רציני, שקול ולא פראייר - מישהו שלבטח ידאג שארנולד יעצר ומהר. עד סוף הסרט יאבד ריכטר את בת זוגו (שרון סטון) ויאלץ להפסיד מסיבה מסויימת, כאשר לא יחכים להימנע מן המעלית.

העולם העתידני המתפקד ב"גברים בחלל" הוא מיליטריסטי, פאשיסטי וקר. משל - אם תרצו - למה היה קורה אילו היטלר (ימח שמו) היה מנצח במלחמה. הגיבורים יפים בצורה ארית משהו, המטרה העילאית היא לנצח (ולא, נאמר, לעשות שלום) והאווירה הכללית היא של "אס. אס רילודד". מה הפלא, אם כן, שדווקא מייקל איירונסייד - הרע האולטימטיבי - ילוהק בתפקיד לוטננט ראצ'ק, מורו הרוחני (בצבא ובאזרחי) של הגיבור הראשי שלנו ג'וני ריקו (קספר ואן דין); מי שמסביר לריקו במהלך הסרט שאלימות היא הזכות הראשונית, ממנה כל שאר הזכויות באות, שאזרחים צריכים להילחם בשביל זכויות בסיסיות ושדיזי פלורס (דינה מאייר) היא חמודה לאללה וכדאי לו להענות לחיזוריה ולהוציא את כרמן איבנז (דניס ריצ'ארדס) מהראש. ריקו עוד עתיד לרשת את דרגתו של ראצ'ק, הודות לחיפושית זבל תת-קרקעית מסיבית וקצת עבודה קשה.

חתיכה מאוד גדולה מהקריירה הטרום מילניומית של טום קרוז עובדת בצורה הבאה: טום קרוז ממש טוב בתחום העיסוק שלו. הוא פוגש בחורה חמודה והם מתאהבים. משהו נורא קורה לו בחיים והוא מתלבט אם לוותר על הכל. הוא עוזב את אותו תחום עיסוק בו הוא טוב. חבריו מפצירים בו לחזור. הוא מחליט לחזור ומנצח.

וייפר (טום סקריט) הטייס המוכשר ביחידה הוא זה שמזהה בתלמידו מאווריק (טום קרוז) את הפוטנציאל להיות הטייס שהוא, סולח לו על שלל מעשי הקונדס שלו ומאמין שייצא מהדכאון שלו, עקב מותו הפתאומי של אדם קרוב (לא נקלקל למי שלא ראה). ג'סטר (איירונסייד) מדריך המשנה נותר סקפטי - הוא אמנם יודע למה מאווריק מסוגל (שכן הפסיד לו באחד האימונים הקודמים), אך כאשר וויפר מציג לו את השאלה: "אם היית יוצא לקרב, היית רוצה אותו לצידך?", נאלץ ג'סטר לענות: "אני לא יודע, אני פשוט לא יודע".