אש לילה

מי אמר שמקומות הבילוי התרוקנו לגמרי? להפך, הם התמלאו בנשים בהריון. אם יצור מהחלל היה נוחת לדרינק אצלנו אתמול בערב, הוא בוודאי היה חושב שכל הנשים על כדור הארץ בהריון.

ואני מבינה, באמת, עוצר-יציאה-לברים של שנים הוסר מעליהן, ופתאום גם הן יכולות. ואני מפרגנת, באמת, זה טוב שיבלו, אם רק מצבן הגופני היה מאפשר להן לשתות. אז הן מתיישבות בזוגות, בשלישיות, ובדיוק כמו שהרופאים אומרים, בבקשה, כוס אחת של יין אדום. בסדר. לילה טוב. שלום.

אומרים שאפשר לתבוע עכשיו את המקומות שלא מקפידים על כל עניין הלא-מעשנים. שאפשר לקבל פיצויים, בין 1,000 ל-3,000 שקלים. אם זה ככה, אז תכל'ס, גם אני רוצה. שיקראו לזה על שמי, או נגיד, חוק השלמת הכנסה למלצריות שנפגעה להן הפרנסה.

כי ביום הראשון, באמת לא בא אף אחד. זאת אומרת, התיישבו שלושה שולחנות, כן, אבל שניים מהם קמו והלכו כשאמרתי להם שאסור לעשן. ואחר כך, כשבשולחן השלישי הבינו שאני באמת מתכוונת לזה, גם הם אמרו תודה והכל, אבל להתראות.

טוב, לא ריק לגמרי. אנשים הגיעו בכל זאת, זרם דליל כזה. התיישבו על הבר. או בשולחנות. יצאו החוצה לעשן. חזרו. יצאו שוב. הפעם ליותר זמן. הברמן רמז לי עם העין. יצאתי לבדוק. ליתר בטחון, לקחתי איתי את החשבון. לכי תשמרי על 20 שולחנות שיוצאים לרחוב, בהתחלה רק עם המצית. אחר כך גם עם הכוסות. לפעמים גם לא חוזרים. כן, בלי לשלם.

סיגריות זה מצמיא, מסתבר. אנשים שלא מעשנים שותים פחות. או שאולי הלא-מעשנים הם לא כאלה צרכני אלכוהול. ובכלל, אף אחד לא משאיר לי טיפים בשביל שאני אריב איתו, נכון. אף אחד לא משלם לי בשביל שאני אביא לו את השתייה ואכריח אותו לכבות את הסיגריה: – לא רוצה – אבל זה החוק – מה תעשי לי – אני אקרא למאבטח, אין לי ברירה – אז אני אקרא למשטרה, אני אגיד שמעשנים אצלכם, וגם שלא ביקשתם ממני תעודת זהות בכניסה.

אני יודעת, אני יודעת, מאבטחים מקבלים 19.95 לשעה. וקופאיות גם. ובכלל, אתם שונאים את הגישה של המלצריות בכלל ולהשאיר טיפ בפרט, זה מנהג מגונה שרק מבליט את כל מה שרע בתרבות שלנו. ובכל זאת – העבודה שלך הופכת, בהינף חוק חדש, ללא מכניסה יותר. זאת אומרת, ככה, פתאום, וכדי שזה יהיה מושלם, אז בדיוק לפני ה-10 בחודש, לצורך העניין.

(טיפטיפ (שם בדוי), מלצרית מוסד תל אביבי)