שלום חינוך

באמת היה חשוב אתמול. תודה שבאתם. אף אחד לא רוצה להגיד שהוא היה בבית כשהמהפכה התחילה. ביומנים של שישי כבר אפשר היה ממש להריח את הגופרית: במגזר, בעיירות פיתוח, במחירי הלחם, איפה לא. 70 אלף - או כמה שלא היו בכיכר - צעדו לשם בעקבות הריח. זה כמובן לא היה קרב רק על החינוך, זו היתה ראשיתו הרשמית של "הקרב על הבית", כי באמת, אנשים הגיע להם עד פה, בכל התחומים, וכל הסושי שבעולם לא יכול לנחם אותך אם הדגים רקובים.

ראיתי אותם צועדים לכיכר, לא במתינות - על סטנד ביי לבריקדות, מוכנים לצעוד גם לירושלים עכשיו אם יהיה צריך, ובקיצור – עצבניים במובן הטוב של המילה. היתה שם הזדמנות פז להשמיע מלים שלא נשמעו הרבה זמן וגם מלים שנשמעו הרבה ועכשיו תוחזר להן משמעותן המקורית – אנשים רצו לקבל בראש, לרקוע ברגלים, לצעוק. ובמקום זה מה?

הגפרור כמעט ניצת עם הנאום של רן ארז; היה צריך עוד מזה, אבל את רוח הקרב שהיתה שם כיבו בכיבוי צופי בסגנון גלגלצ בואכה בי"ס רימון פינת כוכב נולד וחיבור חזק למחזמר לחנוכה. עם כל הכבוד לאמנים שטרחו והופיעו ובאו להזדהות עקרונית עם הרעיון – רובם מיצגים, עם כל הצער שבדבר, בדיוק את אותה התרדמת הנחנחית שהביאה את ישראל למצב הדוחה בו היא נמצאת היום. הטלוויזיה היא הכיבוש, החינוך הוא שופרסל, השחיתות היא הכדורגל ובגיהינום, בניגוד למקובל לחשוב, המוזיקה ממש בינונית.

למה שחברים שלי, אנשים עם כוונות סופר-טובות, שרוצים לבוא לכיכר כדי להזדהות עם מאבק לגיטימי כמו השמש, יצטרכו על הדרך להזדהות גם עם קו המיינסטרים הזה? ומה הם בכלל שרו שם? למה זה קשור? למה לא קיבלנו את אתי לוי בשירה "העשירון העליון מרגיש שיגעון"? למה לא היה איחוד של סאבווי סאקרז עם "חרא מדינה"? ומה עם "ביצפר"? הם לא בארץ? אבל השם שלהם נורא מתאים! וגם הסאונד! ומה עם גרסת דאב של כל אמני ישראל ל"אני ואתה נשנה את העולם"? ולמה עברי לידר אומר "תודה" בין השירים ולא צועק "יאללה מושחתים נמאסתם", או לפחות זורק איזו מילה על שכר המורים? האמנים (שהופיעו בהתנדבות. שיואו) הם לא אלו שהוציאו אתמול את האנשים מהבית, גם לא את האנשים שמתחת לגיל שתיה. The times they are a changing, בחיי. עכשיו רק צריך שיהיה מי שישיר את זה.

קוואמי
הדג נחש
הבילויים
זאב טנא
אהוד בנאי
דני הדר
אתי לוי
חווה אלברשטיין
דיגיטל מי