ממזר זקן: ג'יימס קרומוול - נו, ההוא מהזה

ג'יימס קרומוול נולד בלוס אנג'לס בשנת 1940, אך גדל ולמד משחק דווקא במנהטן. בהשפעת הוריו, (הבמאי ג'ון קרומוול והשחקנית קיי ג'ונסטון), שהחלו שניהם את דרכם בתאטרון, החליט ג'יימס הצעיר ללמוד תאטרון ובנעוריו השתתף באינספור הצגות - משייקספיר ועד לתאטרון נסיוני. קרומוול החל לעבוד בטלויזיה בשנת 74, וכבר באותה שנה השיג לעצמו את התפקיד של סטרץ' קנינגהאם, חברו (למספר לא גדול של פרקים) של ארצ'י בונקר; לימים ישחק קרומוול בעוד סדרות מצליחות (לזמנן) כגון "מ.א.ש", "בית קטן בערבה", "שלושה בדירה אחת" ואפילו "בית דין לילי".

בגלל גובהו (מעל מטר ותשעים) התקשה קרומוול לעבוד בקולנוע, כיוון שבמאים פחדו שהוא יאפיל על השחקן הראשי שלהם. אי לכך ברבים מסרטיו המוקדמים הוא בעיקר יושב ומתכופף. למעט "חמישה בלשים לקינוח" משנת 1976, רוב התפקידים הזכורים של קרומוול הם דווקא כמבוגר (ולאחרונה זקן) והם כוללים שלל סרטים (שכיאה לשחקנים ממדור זה) את כולם אנו זוכרים, אך קשה לנו לזכור אותו בהם, כגון: "האיש בעל שני המוחות", "נקמת היורמים", "רומיאו בן זונה", "בת הגנרל", "לארי פלינט, האיש והסקנדל" ו"ספייס קאובויס".

מ"בייב" הוא זכור מעט יותר ובהתאמה היה גם מועמד עליו לפרס האוסקר. לסבא'לה קרומוול, אולי בגלל שנים של עשיית פרצופים למחייתו, יש המון הבעה בפנים המקומטים שלו - הוא צריך רק לכווץ את הגבות ולחייך והוא הופך מפחיד אש, אולם יוצא לו גם להתלהק בתור ד"ר, שופט, כומר ואפילו הנשיא. הוא מתפקד יפה גם בתור ה" המבוגר הטוב והעיקש" - זה שכוונותיו טובות, אך ללא הכוונתו של הגיבור הצעיר יותר הוא יקלקל הכל - וגם בתור ה"מבוגר הטוב בעל הניסיון" - זה שמכוון את הגיבור הצעיר יותר לעבר ייעודו.

תפקידי הרשע שלו יהיו לרוב ממזריים ותחמנים יותר מאשר קשוחים וטוטאליים. אין לו המון דמויות טובות או רעות בצורה קיצונית, והוא כמעט תמיד ישחק דמות שנויה במחלוקת. למרות הלוק המכובד שלו, שמזכיר את אמריקה השמרנית הישנה והטובה, קרומוול הוא ליברל שמאלני מוצהר; בזמנו הוא עבד עם הפנתרים השחורים (אלה מאמריקה, לא צ'רלי ביטון), הוא מתנגד (אקטיביסט, לשעבר במעצר!) לניסוים בבעלי חיים והוא טבעוני. קרומוול הוא היחיד שאמר את צמד המילים "סטאר טרק" בתולדותיה של הסדרה "סטאר טרק"; למרות שהם לא ממש דומים, רבים מתבלבלים בינו ובין השחקן דונלד מופט; וכאשר הבמאי בלייק אדוארדס ראה כמה הוא גבוה באחד האודישנים אליהם הגיע הוא פלט "מה אני אמור לעשות עם זה?"

משהו רקוב עד היסוד בלוס אנג'לס של שנות החמישים. הבלש אקסלי (גאי פירס) משוכנע שהוא יכול לטפל בעיניינים לפי הספר, לשוטר באד וויט (ראסל קרואו) דווקא לא אכפת ללכלך את הידיים בדרך לצדק וכל מה שאכפת לבלש ג'ק וינסנס (קווין ספייסי) זה להתחכך במפורסמים. שיטה זו של "הפרד ומשול" באה די בטבעיות לקפטן דאדלי ליאם סמית' (ג'יימס קרומוול), מפקחם של השלושה והוא עוד עתיד להשתמש בחילוקי הדעות הקשים ביניהם, בכדי לקדם את הרעיון המקורי והאישי שלו לצדק. קפטן סמית' נחשב עד היום לאחד מתפקידיו הטובים של קרומוול ורבים טוענים שהגיעה לו לפחות מועמדות לאוסקר.

ג'ון קופי (מייקל קלארק דאנקן), הוא לא נידון למוות רגיל. פול אדג'קומב (טום הנקס), ברוטוס הוואל (דויוויד מורס) ודין סטנטון (בארי פפר (מבינים את זה די מהר, כיוון שהם נמצאים איתו בקשר על בסיס יום-יומי. הסוהר האל מורז (קרומוול), לעומתם, הוא בסך הכל מנהל ולכן מניח שקופי הוא פושע רגיל ושהוא אינו זכאי לשום יחס מועדף. רק כאשר בפעולת לילה נועזת מצליחים פול, ברוטוס ודין להבריח את קופי לביתו של מורז בכדי שירפא את אשתו ממחלתה הקשה, מתחיל מורז העצבני לתפוס במה מדובר. התפקיד של קרומוול ב"גרין מייל" הוא דוגמה טובה לאותו עקשן שביסודו הוא אדם טוב, שהוזכר בפתיחה. בחציו הראשון של הסרט נכעס עליו, אבל הוא בסך הכל רוצה לעשות את עבודתו על הצד הטוב ביותר, כלומר לגרום לנידונים למוות למות.

נשיא רוסיה מת ומחליפו החדש והבלתי ידוע (בשילוב עם שמועות על פצצה אטומית גנובה) מצליחים להלחיץ את הצמרת האמריקאית עד מאוד. נראה שרק ג'ק ריאן (בן אפלק) ומפקחו וויליאם קבוט (מורגן פרימן) מהסי.איי.אי, אינם משוכנעים שהדברים הם כפי שהם נראים ודי בטוחים כי צד שלישי מסויים מנסה לגרום להם להתקיף את רוסיה. מהבחינה הזו הנשיא בוב פאולר (קרומוול) הוא האמצע הנעים, הדבר האחרון שהוא רוצה (בניגוד גמור כמובן ליועציו הצבאיים) הוא מלחמה, אולם ההכרזות (הלכאורה לא מבוססות) של ריאן וקבוט אודות קונספירציה, מתחילות לעצבן אותו יותר ויותר. נכון, המשחק בסרט הוא לא העניין, ובכל זאת קרומוול (בניגוד, נאמר, לאפלק) מצליח להכניס מעט אמינות לדמות, ומציג נשיא שקול ומדוד, שככל שעובר הזמן נלחץ עוד ועוד ומתחיל לעשות שטויות.

בעתיד העולם ישלט על ידי רובוטים. כמעט לכל אחד יהיה רובוט משלו שיתפקד למעשה כמשרת כל-יכול.ד"ר אלפרד לאנינג (קרומוול), מפתח ה"שיטה הרובוטית" והגורו המדעי העולמי הוא דמות אפופת מסתורין. ראשית, הוא מת בתחילת הסרט, כך שהוא לא יכול לענות על שאלות אלא רק לפזר רמזים דרך קטעי וידאו שהוקלטו טרם מותו. שנית, קרבתו לבלש דל ספונר (וויל סמית') שחוקר את מותו בחקירה המצטיירת כמאוד אישית, תמוהה אף היא, היות וספונר הוא טכנופוב מושבע והמתנגד הראשי לרעיון הרובוטים. ובשביל לבלבל, החשד של ספונר הוא שלאנינג נרצח על ידי רובוט.

לאנינג המזדקן, דרך ראיונות ישנים נראה לא טוב והוא מתנסח כמי שנטרפה עליו דעתו. מצד שני בהצהרות התמוהות שלו, הוא מצטייר לנו כמי שממתיק סוד, אך אסור לו לספר; במקרה הזה זו לא הדמות, זה השחקן.