פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      למה כל כך שלילי? ג'ון סי מקגינלי - נו, ההוא מהזה

      משנה מקום משנה מזל? המדריך השלם לשחקני המשנה העסוקים של הוליווד בחסות גיא שמי. והפעם: ג'ון סי מק'גינלי

      ג'ון סי מק'גינלי נדחק למדור זה בשנייה האחרונה (חלקכם יגידו מאוחר מדי), בגלל הסדרה "סקרבס" (בה הוא מגלם את ד"ר קוקס העצבני) שכבר עשתה לו שם, או לפחות פרצוף.

      נקודת הפתיחה לקריירה של ג'ון סי נשמעת טובה מדי בכדי להיות אמיתית. אי שם לקראת אמצע שנות השמונים, הצליח השחקן הצעיר להשיג לעצמו עבודה בתור המחליף של ג'ון טורטורו במחזה ניו יורקי מצליח. באחת הפעמים בהן אשכרה יצא לו להשתתף בהצגה, נכח בקהל במאי אחד, אוליבר סטון שמו, שמאוד התלהב מביצועיו וליהק את ג'ון סי לסרט המלחמה הבא שלו "פלאטון". בין סטון למק'גינלי התפתחה ידידות מקצועית מופלאה ולימים ליהק אותו הבמאי למספר שיא של חמישה סרטים, ביניהם "וול סטריט", "ניקסון", "יום ראשון הגדול" ו"Talk Radio" המעולה. במהלך השנים הספיק ג'ון סי לשחק בשלל תפקידים לא חשובים בסרטים לא חשובים כגון "איש הנצח 2", "זהות", "צריך שלושה לטנגו", "חיה רעה" ו"אין מה להפסיד" (בינינו מי יכול היה לדעת שדווקא "נקודת פריצה" עם פטריק סוויזי וקיאנו ריבס יהפוך לקלאסיקה?). עד ל"סקראבס", רוב עבודותיו הטלוויזיוניות לא היו בסדרות שמאוד הצליחו, מלבד "פרייז'ר".

      ג'ון סי הוא איש החוק המשודרג האידיאלי - אפ. בי. אי, סי. איי. אי, צוותי הסתערות מיוחדים, הקומנדו הימי - ולעולם לא ישחק סתם שוטר מקוף. לפעמים הוא הטוב שסרח לפעמים הסיידקיק של הנבל; נדיר מאוד למצוא אותו בתור הרע הראשי, אבל גם כאשר הוא חלק משורות הטובים, לרוב הוא יהיה דמות שלילית. הוא דומה בפנים לג'וקר מהקומיקס של באטמן ודי ברור שהוא מתאמן במכון, הוא חבר טוב של ג'ון קיוזאק והוא עשה חמישה אודישנים ל"סקרבס" עד שקיבלו אותו. היה שווה.

      נקודת פריצה – המפקח המעצבן

      בן הארפ (מקג'ינלי) הוא הבוס הישיר באפ. בי איי של הסוכן אנג'לו פפס (גארי ביוסי) והסוכן ג'וני יוטה (קיאנו ריבס), והוא התגלמות הבוס המסרס והמגביל. הוא חושב שתיאורית "השודדים הגולשים" של פפס היא מגוחכת ומאמין שיוטה הוא לא יוצלח, שמבזבז את זמנה וכספה של הסוכנות בלימודי הגלישה שלו; הגישה הכללית שלו היא מאוד מבאסת ונדמה שהוא שם רק בשביל לגרום לגיבורינו ולנו להרגיש לא נעים. כתגמול, בסצנה האחרונה שנראה אותו, הסוכן אנג'לו פפס ילמד אותו את הפתגם "והדרת פני זקן" בעזרת אגרופו.

      פלאטון – אחד העוזרים של הרע הראשי

      ליחידה אליה מגיע טוראי טיילור (צ'רלי שין) יש שתי קבוצות ברורות בעלות שני מנהיגים ברורים - האחד הוא סרג'נט אליאס גרודין (ווילם דפו), שכבר מבין שאין מה לאמריקה לחפש בוויאטנם ומקווה לחזור הביתה שפוי ככל האפשר; השני הוא סרג'נט בוב בארנס (טום ברנג'ר) לוחם מצולק ומפחיד שאט-אט מתגלה לטיילור כפסיכופט גזען, שמטרתו העיקרית היא להרוג כמה שיותר מלוכסנים עד שיחזור הביתה. את סרג'נט רד או'ניל (מק'גינלי) אנחנו פוגשים די בהתחלה כאשר רימון שהוא משליך פוצע את גיבורינו וגורם לחברו טקס (דיוויד נידורף) לאבד את רגלו. מאותו רגע, יהיה יותר קל לנו לקבל את התדרדרותו האיטית של או'ניל לשיגעון ואת בחירתו לאמץ דווקא את גישתו של בארנס.

      הפריצה לאלקטרז – העוזר הטוב של העוזר הטוב של הרע הראשי

      ג'נרל האמל (הרע), בגילומו של אד האריס הוא לא בן-אדם רע. המעשים שלו הם רעים (להשתלט על כלא אלקטרז ולאיים על סן פרנסיסקו בנשק ביולוגי קטלני למשל), אולם כל מעשיו נועדו למטרה טובה. לקראת סוף הסרט, כשהאמל יבין שעליו להתקפל, חלק גדול מחייליו (שמתייחסים אל עצמם כעת כשכירי חרב) יתקשו לקבל את רוע הגזרה, זה יהיה הרגע בו נראה מי מהם רעים ומי טובים. כאשר מרד יאיים לפרוץ, ייעמד לצד האמל נאמנו הגדול מייג'ור טום בקסטר (דיוויד מורס, כוכב המדור הראשון). לצדו של בקסטר, רק בשביל להוסיף עוד קיסם למדורת ה"טובים שבתוך הרעים", ייעמד קפטן הנדריקס (מק'גינלי), מעין עזר לעזר שכנגד, שבין היתר ינסה לתווך בהגיון בין האמל, שמבין שהכל נגמר ובין קפטן דארו (טוני טוד) שמאמין שאם הם מפסידים, סן פרנסיסקו צריכה להפסיד גם.

      שבעה חטאים – איש הימ"מ

      די ברור שהבלש וויליאם סאמרסט (מורגן פרימן) הוא השוטר החושב ושדיוויד מילס (בראד פיט) הוא השוטר הפועל. במהלך הסרט נלמד שעם רוצח מסוג זה, לא יעזור כח ובשביל להוכיח לנו את זה יגיע "קליפורניה" (מק'גינלי) מפקד הימ"מ שכולו רוח, צילצולים וכלי-נשק, אך כוחו מועט. את התפקיד של ג'ון סי ב"שבעה חטאים" קל מאוד לפספס - הוא זה שנבהל מהגופה שמשתעלת עליו (בעצלות) והוא זה שקורא בסוף הסרט (מהמסוק) ליחידת החבלה כי יש חשש לפצצה בקופסה. מה שבטוח הוא שלמק'גינלי יש מספיק נוכחות בשביל לסחוב תפקיד בלי הרבה דיבורים.