פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      אונס חינוכי

      רן ארז סבור שיש מי שנהנה מאונס. רומי מיקולינסקי סבורה שמדובר באדם מטומטם. קורט קוביין, בכל מקרה, הוא לא

      כבר אמרו חכמים שהקונטקסט הוא הכל, אבל גם ללא שום הקשר - מזמן לא שמענו אמירה מקוממת כמו "מי שאונסים אותו הרבה פעמים גם נהנה מזה". תגובתו של רן ארז, יו"ר ארגון המורים לאלו שניסו לגרום לו להתנצל לא משפרת את פני הדברים – "מקובל שיש כאלה שנהנים מאונס, זה קורה". לא יודעת מי חינך את רן ארז, אבל שתי ההתבטאויות הדוחות שנרשמו אתמול בפרוטוקול השיחות בין האוצר למורים, לא מביעות רק חוסר טקט של אדם פרטי, אלא מבטאות את דריסת הרגל של הבהמיות והגסות במערכת החינוך. מעבר לכך, אמירה כמו - "מקובל שיש כאלה שנהנים מאונס, זה קורה" – הווה אומר – בתרגום חופשי - "אופס, אנסו אותי, כמה פעמים. בהתחלה סבלתי, אבל בעצם היה סבבה" מעידה על קהות חושים וחוסר רגישות. או במילים אחרות על טמטום.

      אם ככה מדברים וחושבים האנשים שאמורים לדאוג לדורות הבאים, מה בעצם יהיה על התלמידים שלהם? אי אפשר לא להיות דרמטיים; הלך הרוח המנשב משולחן המו"מ מעיד על קריסת ערכים כללית במערכת החינוך שפסקה לתפקד, כך נראה, אפילו לפני השביתה.

      פלאשבק ל- 93' אולי יאזן את התמונה יותר מאשר המחשבה מעוררת אי הנוחות (שלא לאמר בחילה) על גל התביעות המיניות מהקיץ האחרון ומעשי האונס שהיו או לא היו. כשנירוונה הוציאו את "Rape Me" הרוחות געשו וסערו. מקהלת הקולות הצדקניים הקבועה ייללה בקול גדול על המילים המטרידות והבוטות ועל כך שדור ה-MTV מקבל מנה גדושה של מזוכיזם ושנאה עצמית לוריד. כמעט 15 שנים חלפו ועדין נראה לי שיש אנשים שיודעים לקרוא בין השורות - גם אם הן באות בצורת שיר בן 11 שורות - ולהבין שקורט קוביין לא באמת מתכוון שיאנסו אותו, גם אם זה מה שאומר השיר, מספר פעמים. מצד שני, אני חוששת שהאנשים האלה, שניחנו בהגיון בריא וברמה ממוצעת פלוס של הבנת הנקרא (והנשמע) ולכן גם יודעים לקרוא בין השורות, הם לא אלו שמנהלים את המו"מ בין ארגון המורים למשרד החינוך.

      אולי מלהקות רוק אנחנו מוכנים לקבל מסרים מעורפלים מבחינה מוסרית, אבל רן ארז הוא ממש לא קורט קוביין ושולחן הדיונים של המו"מ בין ארגון המורים למשרדי החינוך והאוצר הוא לא MTV. אבל בעצם אולי אין מה להתפלא שעם קריסת מערכת החינוך במדינה, אנחנו מגיעים למצב שהוא כמעט אנרכי, בו לא רק אין בתי ספר כבר חמישה חודשים (והחופש הגדול מוצמד לחופשת חנוכה עוד רגע), אין אוניברסיטאות ואין צורה לחינוך – יש תחושה שאלו שמופקדים על החינוך לא יודעים מה הם שחים.

      תחושת הטשטוש שמלווה את קריסת הערכים באה לידי ביטוי גם בסדר היום הלאומי, וגם בלו"ז של מנהיגיה. בעוד המורים נאלצים למלצר ולעבוד כמאבטחים, ראש הממשלה ונשיא המדינה ממהרים לפתוח את הרגליים בפני הסלב ההוליוודי התורן ומשמשים כסטטיסטים בקד"ם של סרט מצויר. אונס מרצון? הנאה? דיסנילנד? אין לדעת אבל גם אין להתפלא שאמירות אגביות על כך ש"מקובל שנהנים מאונס" מתפלקות להן סביב שולחן הדיונים.