Kutiman Kutiman
אולי הקונצנזוס הגדול של השנה, ובצדק מוחלט. יוצר ואלבום שכיף לאהוב. תאמינו לי שזה הרבה מעבר לפטריוטיות ולאהבה שלי לסצנת הFאנק המקומית, שגדלה ומחדשת בהתמדה. זה מעבר להיותו אלבום עמוס בהשפעות שאוהב כל חובב נענוע-באס-מחיאת כף-תוך כדי צלילה (אפרוביט, Fאנק וסול טבולים בפסיכדליה). הרבה מעבר להערכה שלי לכשרון הנדיר של קותי שניגן כאן כמעט בכל הכלים, מלבד כלי נשיפה. זה גם מעבר להפקה המעולה (יחד עם רונן סאבו); אני מניח שלכל אחד יש סיבות משלו לאהוב את האלבום והיוצר הזה. אני, באופן אישי, מזמן לא נסחפתי כך.
באותה צנצנת: The Bamboos Rawville
Red Astaire - Nuggets for the Needy
סיפור סינדרלה בטעם כדורי בשר שבדים: הבחור התחיל לאסוף תקליטים כשעבד בתור מנקה בחנות תקליטים בשטוקהולם וברבות השנים הפך לאחד הדי ג'ייז המובילים בסצנת ההיפ-הופ המתפתחת בסקנדינביה. קבלו את פרדריק לגר השבדי, הידוע יותר בשמות הבמה שלו Red Astaire או Freddie Cruger. אלבום שחלקו הוצאות מחודשות וחלקו קטעים חדשים, כולם פוזיטיביים בטירוף ורוויי באסים. מעבר להשפעות Fאנק-סול מתבקשות, יש כאן גם הרבה מוזיקה קובנית-לטינית. אלבום שאפשר לקחת לרחבות וגם לספונג'ה השבועית/ חודשית בבית.
באותה הקבינה: DJ Vadim - The Sound Catcher
Peder - And He Just Pointed to the Sky
עדיין בגוש הסקנדינבי, אבל באזורים קצת קודרים יותר, לפחות מוזיקלית. מבין שלל ההוצאות המעולות שיצאו השנה מהלייבל המשובח Ubiquity, אלבום הבכורה המפתיע של מפיק ההיפ-הופ הדני Peder, התנוסס מעל כולן. קצת קשה להסביר מה הולך באלבום הזה, שנע בין שירי ג'אז-סול מתוקים, ליצירות אינסטרומנטאליות משופעות בנגיעות אלקטרוניות, רעשים וחריטות שונות שיצאו מתיבת נגינה עתיקה (כולם נרקחו על המחשב של Peder). מה ששבה אותי באלבום הוא הסאונד והאווירה שהוא משרה - מכושפת, חרוכה ונעימה; תכונות ששוות לפחות שלוש מעלות בחורף.
תחת אותה מטרייה: The Cinematic orchestra - Ma fleur
Burial - Untrue
הבילויים - שכול וכישלון
עוד קונצנזוס שכבר דובר בו רבות השנה, ובכל זאת- "שכול וכישלון" עושה חשק לכתוב, לרקוד, לשיר, לצעוק ולבכות בו זמנית. הסינתזה בין הטקסטים החדים למוזיקה המצוינת וההפקה המשובחת של תמיר מוסקט, הופכים אותו לאלבום מוצלח שכזה. וכמובן בזכות שוש אלמוזלינו. יופי של סטייה.
Radiohead - In Rainbows
שככה הסערה, נרגע הבאז ונשארנו עם אלבום מלודי ומצוין מהתופעה הזאת שממשיכה לגדול איתי ואני איתה. יש כאלו שישנאו את רדיוהד באותה קלות שאני לעולם יאהב אותם. מה לעשות, אני פריק של שירים טובים, אם אפשר קצת מלנכוליים, מתוחכמים, מתחכמים וקצת מתוקים. וזה בדיוק מה שקיבלתי תמורת 5 הפאונד ששמתי באתר. אני אפילו סולח להם על האיכות המזלזלת (kbps 160?!? מה זה פה קאזה?!), על הטקסטים שלא נכללים בחבילת ההורדה ועל זה שיש שם רק 10 שירים. אבל מה, כל אחד בומבה.
ועוד קצת: Husky Rescue - Ghost is Not Real
Beirut - The Flying Club Cup
Arcade Fire - Neon Bible