השפה במוזיקה הישראלית היא כבר מזמן לא מונופול של העברית; עם כזו כמות של יצירה לועזית בישראל כדאי לקחת כמה דקות במיוחד בשבילה ולראות מה היה לה להציע השנה.
זו לא הייתה שנה של מהפכות גדולות וחידושים מרעישים. תעשיית האינדי - בהמשך המגמה מהשנים הקודמות - גדלה והתרחבה בעקבות הפיתוח הטכנולוגי המהיר שהוביל גם להוזלת מחירי המחשבים והאולפנים הביתיים. ההתרחבות הזו לא באה על חשבון איכות, אלא הביאה איתה ספקטרום סגנונות מוזיקליים עשיר שכמעט ולא זכו לחשיפה בעבר. בזכות רשתות חברתיות מקוונות כמו מייספייס ופייסבוק, אמנים ישראלים תיקשרו עם אנשי הכפר הגלובלי בקלות והרשת ביססה את מעמדה כמדיום לגיטימי לכל דבר ועניין. מכירה או חלוקה של אלבומים ברשת כמו שהוכיחו לכולנו ארקטיק מאנקיז כבר לפני שנתיים, והצליחו להנחיל את הנחת העבודה הזו אפילו לאינדי הישראלי - היא הדוגמה הבולטת לאופן שבו הרגלי צריכת המוזיקה עוברים מהפך וההארד קופי נזנח לטובת העותק הוירטואלי. קודים בינאריים במקום אקורדים.
Eatliz Violently Delicate
לקח לחבורת הקצבים הרבה זמן להתגבש להרכב הנוכחי ולשחרר אלבום בכורה. הזמן שעבר לא ממש הצליח לשחוק את השירים, או להוריד מהעוצמה שלהם. ההפך. שכבה נבנתה על שכבה ובמעין אפקט של כדור שלג נוצר אלבום מלא רבדים שנחשפים אל המאזין עם כל האזנה. אסופת הכשרונות שמרכיבה את הלהקה מביאה סאונד עדכני, עשיר ומהודק שקשה לשמוע בארץ.
זכה בתואר: בעל הסיכוי הגבוה ביותר להצלחה כלכלית.
תוספת ראויה: השלמת החוויה עם הופעה חיה.
למה כן: כי זה הכי "יושב" ומהודק.
למה לא: כי המרחק בין מהודק ולוחץ ממש קצר.
Los Caparos Rasta Vasily
הייצוג המוזיקלי המושלם של ישראל בשנת 2007. להקה של עולים מחבר העמים וישראלים שעושה יחד מוזיקה שחורה ושמחה -מרגאיי ועד סקא עם ניחוחות ערק מקומי. זו הדוגמא האולטימטיבית של מוזיקה כגשר בין תרבויות. תוסיפו לזה את הרעיון של רגאיי ברוסית ותבינו שרצינות היא לא הדבר הכי חשוב ולפעמים לנענע את האגן שווה לא פחות מטקסט נוקב או מרגש.
זוכה בתואר: אבירי משרד הקליטה.
תוספת ראויה: A Big Fat Blunt
למה כן: תבינו אחרי הפעם הראשונה שתקשיבו.
למה לא: למה שלילי? הכל פנאן
Noa Babayof From A Window to A Wall
באלבום קצרצר (קצת מעל חצי שעה) תמצאו ממתק פסיכדלי מכשף ומפנק. עבודת ההפקה המוקפדת של גרג וויקס מוציאה מהקול המלאכי של בביוף את המיטב וצובעת את האלבום כולו בגווני מיסטיקה ימי ביניימית. אלבום שמעלים בתנודת מיתר קול את קולות המקטרגים על אמני מייספייס.
זוכה בתואר: הטריפ הווקאלי של השנה.
תוספת ראויה: פיות וגמדים.
למה כן: הכי נעים שאפשר.
למה לא: כי לא תוכלו לקחת אותו אתכם לאוטו.
Geisha no Idle words
אלבום חזק ואיכותי, גם אם לא משויף עד הסוף בפינות. מוזיקה שלוקחת קצת מהטירוף של הקצוות, קצת מהסצנה המקבילה מעבר לים והרבה מכאן ועכשיו ומעבירה את הכל דרך דיסטורשן דחוס במיוחד. לא תמצאו כאן נגינה וירטואוזית או פלאי טכנולוגיה מתקדמת, אלא מוצר שהשלם בו עולה משמעותית על סכום חלקיו. קטעים כמו Kitchen ו- Oblivious Inc. יישארו אתכם גם הרבה אחרי 2008.
זוכה בתואר: אחי, העפתם לי את התחת!
תוספת ראויה: עוד אלבום.
למה כן: כי ככה נשמע אלבום אינדי רוק.
למה לא: כי הופעה עייפה אחת יכולה להרוס את החוויה של הדיסק.
Ed Mind on a Hill
אלבום השנה שלי. למרות כל הקלישאות, מדובר בנויז איכותי וחסר פשרות שבועט חזרה לימי סיאטל העליזים. מוזיקה שלא נופלת לבנאליה ולא נכנסת לתבניות. טקסטים מעולים, יחד עם נגינה חייתית ומדויקת, מייצרים פצצת רוק אנרגטית וצבעונית, שתזיז גם לשועלים הוותיקים את הראש קדימה ואחורה. אלבום שדוקר במקומות הנכונים ודוקר יותר במקומות הנכונים יותר. ראשון אבל לא בוסרי. מלוכלך אבל מספיק נקי. רועש אבל מפנק את האוזן.
זוכה בתואר: שגריר כבוד של ישראל בעולם.
תוספת ראויה: בירה, צ'ייסר, בירה, צ'ייסר, בירה, צ'ייסר
למה כן: דויד בלאו, תמר אפק, יונתן בירנבאום, גיא שכטר.
למה לא: אין למה לא. רוצו עכשיו לקנות!
וכדאי להזכיר גם את:
הג'נדרס, מידנייט פיקוקס, בלקאן ביט בוקס, הומסיקס, זק"א, טריקסרין, מונוטוניקס, מאד בליס, פיטס, גבע אלון, אלפנט פרייד ועדיין לא אמרנו מילה על מוזיקה בשפת הקודש.
כבוד גדול גם ללייבלים הקטנים כמו פית/קית, Earsay ו- Anova שעושים עבודת קודש בלהביא קדימה מוזיקה חדשה ומאתגרת לקהל מאזינים צמא. ויפה שנה אחת קודם.
סער גמזו עורך ומגיש את 972, ימי ג' ב-19:00
והמבדיל, שבת בבוקר, ב-09:00 בקול הקמפוס, 106FM