פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      הברירה הטבעית

      הפלא ופלא - הגרסה הישראלית של "הישרדות" עומדת בסטנדרטים האמריקאים. דידי חנוך מדיח

      כשמרק ברנט, יוצר "הישרדות", יישלח לגיהינום, יסבירו לו שם שזה לא בגלל הישרדות עצמה. דווקא אוהבים שם את הסדרה. לא. הסיבה שברנט הולך לגיהינום היא שהוא ביסס את ז'אנר הריאליטי מסחרית וגרם ישירות לקיומן של המון סדרות הרבה פחות טובות מזו שהפכה אותו לאחד המפיקים המצליחים ביותר בתולדות הטלוויזיה. את חלקן הוא אפילו הפיק.

      אינספור החיקויים הזולים של הסדרה - וההיסטוריה של הטלוויזיה הישראלית כבית ספר לחפיפניקיות - הן הסיבות העיקריות לחשש העז שהיה לי לפני הצפייה בגרסה הישראלית של הישרדות. אחרי הכל, מדובר בסדרה עם נוסחה מדויקת מאד שנצמדת לעקרונות אותה נוסחה כמו שאבנגליסט נוצרי נצמד לכתוב בברית החדשה.

      לאחר הצפייה בפרק הראשון, לא נראה שהיה בסיס לחשש. הישרדות הישראלית היא שכפול גנטי נאמן מאד למקור, עם כל השטיקים שהפכו את הסדרה המקורית להצלחה.

      מה עושה את הישרדות לסדרה מצליחה כל כך במשך זמן רב כל כך? ובכן, זאת הסדרה האחת שבה התיאוריה של עולם הריאליטי - אנשים אמיתיים (פחות או יותר. כבר כמה שנים שאחוז גבוה מהמשתתפים רוצים תהילה יותר מאשר את הפרס, וההפקה מלהקת כ-80 אחוז דוגמגישים ודוגמגישות בפוטנציה) במצבים קיצוניים מפיקים רגשות חזקים יותר מכל דרמה פרט לטובות ביותר.

      רכב שרד

      מכיוון שברנט תמיד ידע שיש לו חומר חזק בידיים, הישרדות תמיד היתה חפה מאינספור הפרומואים למה שיקרה עוד חמש דקות על המרקע שהופכים את הצפייה בסדרות ריאליטי בינוניות לבלתי נסבלת. כשהצופים איתך, אתה לא צריך להבטיח כל הזמן שממש עוד מעט יקרה משהו מעניין.

      מפיקי הגרסה הישראלית הפנימו את הלקח הזה, וגילו סבלנות בעריכת החומר שבידיהם. העובדה שהגענו לטוויסט של הסוף בלי שגיא זוארץ יאמר חמישים פעם "לא תאמינו איזה טוויסט יגיע בסוף" היא כמעט פלא בעיני. וכך, העובדה שמיה (המודחת הראשונה) לא באמת הולכת הביתה הצליחה להפתיע אותי ולגרום לי לרצות לראות את הפרק הבא. כל עוד לא נתבקש להצביע בסמסים כדי להחזיר אנשים, "אי המתים" יכול להיות מעניין. הישרדות היא עולם פנימי עם חוקים משלו, ואם יחברו אותה לעולם הסמסים של הריאליטי הישראלי, זה יחסל את האשליה של עולם נפרד ויהרוס את אחד העקרונות הבסיסיים של המשחק: בהישרדות, הצלחה וכישלון נובעים מהמעשים שלך ולמה שידוע לך ולחבריך למשחק.

      מילים חמות מגיעות לצוות על רמת ההפקה. הגרסה הישראלית לא נראית טוב כמו האמריקאית, אבל היא ממש קרובה לכך. גם כאן נראה שהיוצרים הלכו להשתלמות אצל ברנט, כי כל השוטים המסורתיים של הישרדות - כולל קלוז אפ מטריד על חרק/עקרב/סרטן הולך על החוף/ סלע/ שיחים – הופיעו.

      למעשה, ההעתק כל כך קרוב שאני מוצא את עצמי שופט את הסדרה הישראלית כפי שהייתי שופט עונה חדשה של המקור: איך האנשים (נראים טפשים ברובם, אבל ככה הם בדרך כלל נראים בפרק הראשון), איך הלוקיישן (יפה) ואיך הדינמיקות נבנות (לאט). מי שלא אהבו את הסדרה המקורית לא יתמכרו ככל הנראה לשכפול הישראלי, אלא אם השפה וה"ישראליות" (ההוא ממגלן, ההוא מסיירת מטכ"ל) יקנו אותו. אבל מי שכן אהב את המקור ימצא את מבוקשו כאן, ובעברית. יותר מזה, באמת שלא יכולתי לבקש.