[20:03]
זמן הפרסומות של אולמרט בכנס קדימה, שכנע אותי להעביר את הזמן מול ערוץ לא-מסחרי. לא שיש לי בעיה עם סלוגנים נוצצים, אבל אני מעדיפה לספוג אותם בדרמות-קומיות אמריקאיות, ולא בפארודיות פוליטיות.
[20:06]
מצויידת בעייפות מזוקקת, בחרתי להשתנע לערוץ הסרטים יס1. כמובן, כמו כל ערב בו מתכננים לצנוח פרקדן מול סרט טוב ומקווים לזכות בקומדיה רומנטית איכותית שיצאה לפני שנה - מישהו בחברת הלווין מחליט למכור את המשחק לחברת החדשות תמורת שני זוזים. וכך, בשעה 20:00 שודר "קליק", עוד אחד משלושת הסרטים שמשודרים שם במחזוריות (בנוסף ללסבו-פליק הנ"ל, יש גם סרט עם מיני דרייבר האיומה, ואחד עם ג'נין גארפולו. מוטיב עבות לסת). לסרט עם אג'נדה לסבית לא-מאיימת אולי יש מקדם סקסיות, אבל השעתיים הללו לא יכולות להחזיק אפילו את המסך דלוק בזכות עצמו, ובי נשבעתי שיכולתי לשמוע אותו מאיים חרש להתכבות.
[21:06]
לא נשארתי לסוף: אלון גל קרא לי לעזור למשפ' קלמנוביץ' לנהל את שבט הבנים שהם מגדלים בהצלחה כזו. למרות שאני נוחה להשפעה ובקלות מפתיעה מזדהה עמוקות עם גיבורי ריאליטי כאילו היו דמויות מכוננות מספרות קלאסית, הפעם לא מצאתי עצמי קושרת את נפשי עם יהודית וקרול. אחד מצאצאיהם היה כה מעצבן, שחששתי לזהות בו את עצמי. הייתי חייבת דרמה-קומית טובה כדי להתרכך.
אוי, כריסטיאן סלייטר ומארי סטיוארט מסטרסון ב-96'. עוד סרט לסביות.