דיוויד סטארטיירן נולד ב-1949 בסן פרנסיסקו, קליפורניה. הוא למד במכללת וויליאמס במסצ'וסטס, שם פגש והתחבר עם הבמאי והתסריטאי ג'ון סיילס: לימים ישלבו השניים פעולה בסרטים כגון "אח מכוכב אחר" ו"הימור מכור" המצוין. לאחר שסיים את לימודיו נסע סטארטיירן לפלורידה בכדי לבקר את סבו, אך זה הלך לעולמו כשסטארטיירן היה בדרכו אליו. הוא גילה זאת רק כשהגיע לעיר - ומצא את עצמו לבד בעיר חדשה. סטארטיירן החליט להישאר ולהירשם למכללת הליצנות של האחים רינגלינג ומאוחר יותר הצטרף לקרקס נודד כליצן למשך שישה חודשים.
למרות היותו שחקן קולנוע (משני) מובהק, לסטארטיירן גם מעט הופעות בטלוויזיה, ביניהן ב"הסופרנוס" וב"סוכן סמוי", אולם בזיכרוננו הקולקטיבי הוא ללא ספק מקוטלג בתור "ההוא ממלא סרטים" וזאת הודות לתפקידים (חלקם קטנים אך רובם בלתי מבוטלים) ב"עיר של תקווה", "אי ודאות", "סודות אל.איי", "נהר הפרא", "בוב רוברטס", "הפירמה", "דג התשוקה", "אמא לילה" ו"לאבד את איזייה".
לסטארטיירן אין שום טייפ-קאסט והוא מלוהק בתור כל דמות שתרצו. החל מ'החבר הטוב', דרך 'הבוגד' ו'הסוטה' ועד 'הרע' הראשי: אולי זו הסיבה שכל כך קשה לזכור תפקידים שלו. לראייה, "לילה טוב ובהצלחה" בו גילם את דמותו של אדוארד ר. מורו (התפקיד הראשי), היה מועמד לאוסקר ואף זכה בפרס בפסטיבל וונציה, ולמרות שרבים היו אלו שהתלהבו ממנו עד מאוד, עדיין אף אחד לא יודע מי הוא.
סטארטיירן הוא מעין חתיך ממוצע - הוא נראה טוב, אך קל מאוד לא לשים לב אליו. הוא ממוצא מעורב ומקורי (חצי סקוטי וחצי הוואי) ולמרות זאת עם מעט איפור הוא בקלות יכול לעבור כמשה עדיקא החשמלאי. נסו להיזכר בו בארבע הדוגמאות הבאות:
"חשדות מן העבר" האבא המתעלל
סלינה סיינט ג'ורג' (ג'ניפר ג'ייסון לי), העיתונאית החרוצה, נאלצת לקחת חופשה מעבודתה בכדי להגן על אמא שלה, דולורס (קאת'י בייטס) מאחר והיא מואשמת ברצח. אבל סלינה שונאת את אמא שלה וחושדת בה שרצחה לפני שנים את אביה (סטארטיירן). הוא, למרות שאין ספק שהיה בעל מכה, עדיין היה אבא שלה. דרך פלאשבקים, אנו אט אט למדים עוד ועוד אודות הסיפור המשפחתי הבעייתי ודמותו המסתורית של ג'ו סיינט ג'ורג', אביה של סלינה. סטארטיירן מבחינתו עושה תפקיד חזק ומטלטל באמינותו, אך בתוך הדינמיקה המתפתחת של הסרט לא נגלים לנו כל הקלפים בהתחלה, ומשום כך שלל הגילויים המפתיעים שיגיעו ככל שהסרט יתקדם, יפתיעו.
"סניקרס" האתנחתא (העיוורת) הקומית
מרטי בישופ (רוברט רדפורד) הוא המנהיג הלא-רשמי של קבוצת "פורצים מתוחכמים" (ב-1992 המונח "האקר" עוד לא היה שגור), שמטרתה להוכיח לכל חברה שמכבדת את עצמה (ויכולה לשלם להם) שהיא אינה מוגנת כראוי. וויסלר (דיוויד סטארטיירן) נמצא כאן על תקן הגאון העיוור: אולי לא דמות מאוד מקורית ("קונטקט", "נקמה עיוורת"), אך בהחלט כזו שבידיו של סטארטיירן (קל וחומר כאשר הוא נוהג במכונית) מצחיקה עד מאוד ורומזת לנו על כשרון קומי מבוזבז.
"ממפיס בל" המפקד עם המצפון
התקופה היא שלהי מלחמת העולם השנייה ו"ממפיס-בל", מפציץ מסוג בי-17 "המבצר המעופף", נמצא לפני משימתו האחרונה בהחלט והצליח עד עתה לשמר את צוותו בחיים, (צוות הכולל שלל שחקנים מוכרים כגון אריק סטולץ, הארי קוניק ג'וניור, שון אסטין, בילי זיין ומת'יו מודין) כנגד כל הסטטיסטיקות. לוטננט קולונל ברוס דרינג'ר (ג'ון לית'גאו) כבר תלה את שלטי האיחולים הלבביים והתחיל לחגוג את שובו של ה"ממפיס בל" עוד לפני שחזר. לעומתו, הקולונל קרייג הארימן (סטארטיירן) מאמין טיפה יותר גדול בקארמה, מתעקש ש"חוגר, אל לו להתהולל כמפתח". "ממפיס בל" הוא אמנם סרט גדול, אך קולונל הארימן הוא מהתפקידים היותר זניחים של סטארטיירן מאחר ויש לו שם מעט מדי טקסט ויותר מדי הבעות גבורה.
"לילה טוב ובהצלחה" התפקיד הראשי
אנחנו בתחילת שנות ה-50 בארצות הברית, וצייד המכשפות (הקומוניסטיות) של הסנטור מקארת'י (בגיבוי ה-F.B.I בראשותו ג'יי. אדגר הובר) מורגש בכל פינה. העיתונאי הטלוויזיוני אדוארד ר. מורו (סטארטיירן) מחליט בצעד אמיץ ובגיבויו המלא של מפיקו וידידו פרד פרנדלי (ג'ורג' קלוני) לצאת למלחמת חורמה תקשורתית נגד הסנאטור ולחשוף אותו כפוליטיקאי האינטרסנט שהוא. לעניות דעתי (ורובכם כנראה תחלקו עלי) "לילה טוב ובהצלחה" הוא סרט מעט מפוספס ומעט משעמם, אולם דיוויד סטארטיירן בתוכו עושה את תפקיד חייו. לדאבונו, יש להניח ש"לילה טוב ובהצלחה" ייזכר לעד כ"הסרט הזה בשחור-לבן עם ג'ורג' קלוני".