הצעת הגשה

ההבדל המהותי בין סוף השנה העברית לסוף השנה האזרחית (נוצרית), הוא שאצלם סופרים אחורה מעשר. חוץ מזה אין שום הבדל ולרוב אחרי שמתחלפת שנה, הכל נשאר אותו דבר. לרוב תהה זו הנשיקה בין בני הזוג, שגורמת לערב ראש השנה החדשה למצוא את דרכו לסרטים בם אנו צופים, אך לעיתים החג משמש רק כ"רעש לבן" בתוך העלילה. עקב הדיון התאולוגי שנפתח בינכם לבין עצמכם בספיישל הכריסמס בשבוע שעבר - דיון שהצליח כמעט לגמרי להעלים את ארבעת הסרטים המצוינים שהוצגו - הוחלט אצלנו ב"הצעת הגשה" להמשיך באותו קו ולהמליץ על ארבעה סרטים שקשורים בדרך זו או אחרת לאירוע הזה של הגויים. אם זו קומדיה רומנטית, סרט תקופתי, או מותחן מדע בדיוני, תמיד נהיה בטוחים שהשנה הבאה תהה טובה יותר. אם כן לגמו לכם מעט שמפניה ושירו איתנו "מיי אולד אקווינטנס בי פורגוט אנד בלה בלה בלה בלה בלה".

סרטה של קת'רין ביגלו (שנעשה ב-1995) נח כולו על ערב השנה החדשה, כיוון שמדובר בסילווסטר של המילניום, כשחמש שנים לפני שנת 2000, העתיד נראה הרבה יותר מסעיר ואפוקליפטי ממה שבאמת קרה לנו במציאות. לני (רייף פיינס) ומייסי (אנג'לה באסט) אמנם מוצאים נחמה אחד בשני שניות ספורות לפני הספירה לאחור (סוף הסרט), אך מסקנתם הבלתי נמנעת היא שהעולם הולך להיגמר, ובקרוב. האווירה הדקדנטית והאנדרלמוסיה הכללית היו מאוד מרשימים לצופי הקולנוע של אמצע שנות התשעים, אך לצערנו עברו כמה שנים מאז, העולם שלנו לא נגמר והוא הרבה פחות סייברי ממה ש"ימים משונים" הניח שהוא יהיה, כך שבזמנו הוא תיפקד כסרט מדע בדיוני לכל דבר, ואילו היום הוא פשוט טיפשי.

"בתולות הים" אוצר בתוכו את כל הסממנים של קומדיית התבגרות תקופתית מהסיקסטיז. בת מתבגרת (וינונה ריידר) לאמא יחידה (שר), שמוצאת אהבה ראשונה, חושבת שהיא בהריון מנשיקה וכמעט מאבדת את אחותה (כריסטינה ריצ'י) תוך כדי ההתנקשות בנשיא קנדי. מוטיב השנה החדשה נמצא שם כבדרך אגב, אך זו נחווית דווקא דרך האמא ובן זוגה לו (בוב הוסקינס) במסיבה שכונתית טפלה. ההגיג המעולה של שר שמגיע שלוש דקות אל תוך השנה החדשה - "עד עכשיו שנת 1964 היתה ממש מעאפנה" - צוטט על ידי בשבע עשרה השנים האחרונות.

בתור סרט נוסטלגי, מוטיב השנה החדשה, הוא מוטיב חוזר ב"ימי הרדיו". דרך עיניו של וודי אלן הקטן (סת' גרין) ניו יורק היא מרכז העולם, "רדיו סיטי" הוא מקום הבילוי הטוב בעולם והשנה החדשה לבטח תביא עמה שלל שינוים, אך עד סוף הסרט נבין ששינויים לא מגיעים בתאריכים קבועים. דווקא סאלי וויט, דמותה של מיה פארו היא זו שעוברת שינוי של ממש ככל שמתחלפות השנים, אולם השנה החדשה (זו שבסוף הסרט) לא הייתה כל כך מרגשת לולא קריאת הקרב הנצחית של וואלאס שון, הלא הוא הנוקם במסכה: "הזהרו לכם חורשי רעות, היכן שלא תהיו!".

להארי ברנס (בילי קריסטל) וסאלי אולברייט (מג ראיין) ייקח לא פחות מ-96 דקות להבין שהם נועדו להיות ביחד. השנה החדשה (שמגיעה ממש בסוף הסרט) מגיעה אחרי משברון קטן ביחסי הידידות של הארי וסאלי והיא מתחילה (ספירה לאחור והכל) תוך כדי נאומו השוצף של הארי על אהבתו לסאלי. בתוך כל הרומנטיקה הזו, הכרזת השנה החדשה קצת נזנחת מאחור, מה שגורם לנשיקתם של גיבורינו להיות קשורה פחות למאורע ויותר ליחסים המורכבים ביניהם. אנחנו בכל מקרה, נותרים עם סוף רומנטי להפליא, שלחסרי בני/בנות הזוג שמאתנו, עלול לגרום לדיכאון עמוק.