השבוע הגיעה אלי באיחור של כמה חודשים הקופסה המעודנת שהוציא ג'ייסון מולינה, בשבתו כמגנוליה אלקטריק קו. לפני שמדברים עליה ספציפית, חייבים משפט על קופסאות: נכון, מדובר בבזבוז כסף; אבל אסור לשכוח שבמחיר הזה קיבלתם גם מוזיקה יפה וגם חתיכת דקורטיבית של ריהוט לבית. וזה בעיניי משהו שחבל לזלזל בו.
במקרה של "Sojourner" הטיעון הזה מקבל משנה תוקף. 5 הדיסקים שמרכיבים את המארז הזה מגיעים בתיבת דיקט מהודרת, שעם שכבת אבק דקה תיראה מעולה על הכוורת בסלון. ארבעה מהדיסקים מתעדים סשנים של מולינה באולפנים שונים ברחבי ארה"ב, ביניהם אחד קצר באולפני סאן המיתולוגיים בממפיס, ואחד בסלון שלו, לבד עם הגיטרה. למי שאוהב את ג'ייסון מולינה וכל מי ששמע אותו אמור להפוך למעריץ מזומנת כאן סידרה אינטימית של סדנאות אמן שאסור להפסיד. הבחירה במילה "סשנים" אינה מקרית; ההקלטות מובאות כאן ללא שיוף-יתר, ומשמרות תחושה של מפגש חברים בלתי פורמלי. אווירה דומה אפשר למצוא בסרט "Heart of Gold", שמתעד הופעה בנאשוויל של אחד האלילים של מולינה, ניל יאנג.
הדיסק החמישי בקופסה מציע סרט דוקומנטרי, אבל עוד לא הספקתי לצפות. בנוסף, מצורף גם תליון נחושת כבד בטירוף. זה אחד הדברים הכי מוזרים, מכוערים וסרי טעם שאי-פעם שילמתי עבורם. אם מישהו בעניין של תליוני, שיגיד.
מגנוליה אלקטריק קו - "Sojourner"
(Secretly Canadian)
Trus'me Working nights
אני מבקש להוסיף את התקליט הזה גבוה לרשימת הדברים הטובים של 2007. למרות שהוא מגיע ממנצ'סטר, ההפקות שלו נטועות עמוק בשכונה של מודימן בדטרויט. הוא חסר במשהו את המימד הספיריטואלי והמהורהר של המאסטרו, אבל הגישה התכלסית הולמת מאוד את האטיטיוד שלו. כל הקטעים פה יפים לאללה, ובמיוחד אני אוהב כרגע את "W.A.R" הלירי והארוך, שמצטט את מרווין גיי. אם אתם מגיעים למנצ'סטר בתחילת מרץ, שימו לב שהוא חולק מסיבה עם אנדרס, עוד פרוטג'ה אהוב של מודימן.
אל תפספס
Benga and Coki Night
"רק בשביל זה כל הדאבסטפ המגעיל הזה שווה משהו".
ניסו שור, שם.
אל תפספס
Jerry The Cat - I Only Have Eyes For You
שיט, פדיחה הכי חמורה שלי בשבוע שעבר כששכחתי לכלול את הרימייק המדהים הזה לשיר האהבה האימתני של הפלמינגוז מהפיפטיז. זה היה בין הרגעים המרגשים של השנה מבחינתי.