בועטות בישבן: הסרטים שיראו לכם מה זה גירל פאוור

נשים חזקות זה דבר מאוד מרשים ואני לאו דווקא מדבר על פנינה רוזנבלום שרי אריסון וג. יפית.
נשים חזקות בסרטים לרוב יהיו חזקות בעל כורחן, בניגוד לרמבו, סופרמן וקונאן הברברי, שהמצ'יזמו נשפך להם מהאוזניים. כשאנחנו שומעים את המונח "אישה חזקה", לרוב יעלה לנו הסיפור של ההיא שהרימה את האוטו מהתינוק שלה (זה שהוא הגיע להיות מתחת לאוטו מלמד שהיא לא אחראית), או שאיזה חוכמולוג יזרוק מילה על סיפור יעל וסיסרא. בין אם מדובר בהאלי ברי ב"מונסטר בול", גילה אלמגור ב"מלכת הכביש" או ג'ואן קולינס ב"שושלת", האישה החזקה לאו תישא עמה עם נשק, אלא תהיה כזו שמתמודדת עם אינספור בעיות מבלי לאבד את קור רוחה.

מילה יובוביץ' ב"האויב שבפנים" היא בדיוק הדוגמה ההפוכה – היא יורה, מפוצצת, בועטת ומאגרפת כל מה שזז מבלי שיתלכלך לה הליפסטיק או יקרעו לה הגרביונים. בעקבות יציאתו של החלק השלישי בסדרה "האויב שבפנים: הכחדה", התקבלה ההחלטה במערכת "הצעת הגשה" להתרכז דווקא בנשים שיודעות איך לבעוט בקצת תחת. לא תקראו כאן על "אישה חתול" (או "באטמן חוזר"), ולא על אף סרט של טרנטינו – מי שחרט את נס הנשיות החזקה על דגל סרטיו - אבל ארבעת הנשים הבאות לא היו נותנות לכם לשחק בפלייסטיישן כל הלילה, מבלי שהייתם מרגישים עם זה לא נעים.

תפקידה הקולנועי החשוב הראשון של פאמלה אנדרסון (לי), היה במסגרת סרט שהוא בחציו "עולם המים" ובחציו "מקס הזועם", למרות שיש הטוענים ש"חתיכה דוקרנית" הוא דווקא רימייק מודרני ל"קזבלנקה". בארב (אנדרסון), בעלת מועדון לילה ביום וציידת גולגלות בלילה, נאלצת לבחור צד - דבר שנשבעה שלעולם לא תעשה, עקב היותה ציידת גולגלות - כאשר אהובה לשעבר אקסל הוד מבקש ממנה טובה. בכדי להפוך את דמותה של אנדרסון לחזקה עוד יותר, בחרו הכותבים להקיף אותה בדמויות גבריות חלשות במיוחד- בן זוגה חסר האונים אקסל ואחיה העיוור צ'רלי. התוצאה, בכל מקרה, היא סרט די הזוי. תוכלו להעביר איתו מאה דקות מבדרות, למרות שסרטה הביתי עם בעלה לשעבר טומי לי הוא קצר יותר ולדעתי מבדר הרבה יותר.

מוטיב החיים הכפולים ב"נשיקה ארוכה ללילה" הוא זה שאמור לגרום לדמותה של צ'רלי בולטימור (ג'ינה דיוויס) להיות מעט יותר אמינה בקיצוניותה. צ'רלי, בניגוד לסמנת'ה (הגרסה האמהית הפרברית והנורמלית שלה), היא קרת רוח, צלפית מצויינת ורוצחת חסרת רחמים, אולם שנותיה האחרונות בתור רעייה ואם, מקשות עליה להיות המקצוענית שהייתה פעם. בסוף הסרט, כאשר תתאחד עם בתה הקטנה, הרגש האימהי של סמנת'ה יתערבב עם פרסונת הבת-זונה של צ'רלי והמשפט "בואי נאמץ כלב!", שיאמר אחרי מנה גדושה של אקשן, יבהיר לנו שבמוחו של הבמאי רני הרלין, נשים חזקות אפשר למצוא רק בקומדיות פעולה.

השנה היא מתישהו בעתיד. וה"מאתרת" הקשוחה אדית' אי. ג'ונסון נשכרת על ידי איש העסקים המצליח סאם טרדוול בכדי לאתר דגם מאוד ספציפי של אנדרואיד, צ'רי 2000 שמו, (אחד האנדרואידים הללו היה נשוי לאותו איש עסקים והתקלקל). סאם כמובן ילמד בדרך הקשה שהאשה המושלמת אינה מורכבת מקבלים נגדים ודיודות, אולם ממלאני גרפית' אנחנו נקבל את הגרסה הרגישה והאוהבת של האישה הקשוחה .למרות ש"ג'ונסון הלוחמת בדרכים" הוא חתיכת סרט אידיוטי מהאייטיז, גריפית' עושה שם תפקיד די מרגש ובניגוד לסרט שקורה מסביבה, גם אמין.

"אינסטינקט בסיסי" הוא אחד מהמותחנים האירוטיים המוצלחים היחידים שנעשו עד היום ("כחום הגוף" הוא הדוגמה הנוספת היחידה שאני יכול לחשוב עליה), והוא מפוצץ בדמויות נשיות בלתי רגילות. אם זו רוקסי הלסבית הקנאית שרצחה את אחיה, הייזל דובקינס המבוגרת שרצחה את ילדיה או ד"ר בת' גארנר הפסיכולוגית האניגמטית שבארונה שלל שלדים. כל אלו לא תוכלנה לקת'רין טרמל, מלכת הפיתוי הבלתי מעורערת שאל אף שנחשדת ברצח חברה ג'וני בוז, נראית מאוד משועשעת מכל תשומת הלב שהיא מקבלת ומתנדבת לעבור בדיקת פוליגרף. לבלש ניק קוראן, שמזהה אצלה סטיות המזכירות את סטיותיו, אין שום סיכוי.